דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / הבקשה לעשות ממני אדם

הבקשה לעשות ממני אדם

היום אנחנו נקלעים למצב מיוחד, שבו אנחנו מגלים שלא נוכל לשרוד אם לא נשיג את כוח החיבור. אך יחד עם זה, אנחנו צריכים לברר: בשביל מה נחוץ לנו הכוח הזה? האם בשביל להסתדר טוב יותר במדרגת העולם הזה, ובמקום הכוח הרע ששולט בנו, להצטייד בכוח הטוב ולהשיג איזון במדרגה הנוכחית שלנו? או שאנחנו רוצים לעלות יותר למעלה, לכוח ההשפעה, כדי שהוא ישלוט, ולגלות את גדלותה של ההשפעה הזאת בפני עצמה.

יכול להיות שאנחנו משתוקקים לכוח ההשפעה, פשוט כדי לאזן בעזרתו את כוח הקבלה ולחיות בשלווה בעולם הזה. במקרה כזה, אנחנו רוצים להשתמש בכוח ההשפעה כדי שהוא יעזור לכוח הקבלה, מה שנקרא: להשפיע על מנת לקבל. או שאנחנו רוצים להגיע לקבלה על מנת להשפיע.

זאת כל השאלה: האם אנחנו רוצים שכוח ההשפעה ישלוט או שכוח הקבלה ישלוט? בזה מסתכמת כל הבחירה החופשית שלנו. ועל זה מדברת התפילה שנקראת "תפילת שמונה עשרה": איזה רחמים אני מבקש? האם אני רוצה להתעלות לדרגת ההשפעה ולגרום נחת רוח לבורא, להגיע לאמונה למעלה מהדעת, להשתמש בכל הרצונות שלי למען ההשפעה ואפילו לקבל למענה, כדי שכל הרצון לקבל שלי יעבוד בכוונה על מנת להשפיע? או שאני מדבר רק על החיים בעולם הזה ורוצה להפוך אותם לטובים יותר?

כאן טמון ההבדל הגדול: האם אני אתקיים בדרגה הבהמית או בדרגת האדם. זהו שוני איכותי. בדרגה הבהמית אנחנו תופסים את החיים שלנו כמו החיים של הגוף ומרגישים את העולם הזה, כפי שהיום אנחנו מרגישים את הגוף שלנו, את העולם הסובב עם כל מה שמתרחש בו.

למען קיום הגוף הזה אנחנו חיים, כל אחד לעצמו. לכן אנחנו מוכנים לאזן את החיים שלנו בכוח ההשפעה כדי להשיג קיום יותר נעים, שליו ונוח.

או שאנחנו עולים לדרגת האדם ורוכשים קיום נצחי מעל לעולם החומר. החומר מסתיים למטה יותר, בדרגות הדומם, הצומח והחי. בעולם שלנו לא קיימת מדרגה אחרת, אין מדרגת אדם. אדם זו מדרגה שכוללת בתוכה מוח ולב, כלומר רצון ומחשבה.

זה מה שצומח מהמוח והלב שלנו, לא מהגופים. הרשימות, הנתונים מהשבירה, מתחברים יחד: כל הלבבות, כל הרצונות, מתחברים ללב אחד, כמו אדם אחד, וכל הכוונות שלנו, כלומר המוחות והמחשבות – גם הם מתאחדים. החיבור הזה הוא שיוצר את דמות האדם: איזה מין יצור וירטואלי שלא קיים בחומר, כלומר, לא מורכב מאלקטרונים ומולקולות שמתחברים לגוף.

אנחנו יוצרים אותו בעצמנו כשאנחנו מחברים את כל המחשבות והרצונות שלנו. וכך אנחנו מתחילים להתקיים במדרגה עליונה יותר, שנקראת דרגת האדם, מלשון "אֶדמֶה לעליון", כי אז הרצונות והכוונות שלנו מתחילים לפעול כמו כלי רוחני: בתוכו נמצא הרצון, ומעל לרצון – מסך.

וזה נקרא להיות אדם: אדם קדמון, אדם דבריאה, דיצירה וכן הלאה. והגוף שלנו אינו נקרא אדם. אנחנו קוראים לו "אדם" על שם העתיד, מפני שאנחנו מצפים שהוא יביא אותנו למדרגת האדם.

וזאת מטרת התפילה: לעזור לנו לחבר יחד את הלבבות שלנו, כלומר את הרצונות, המחשבות והכוונות, כך שנרכיב מהם את דמות האדם השלם, שעומד בפני עצמו.

מתוך שיעור על מאמר של בעל הסולם מהספר "שמעתי", 25.08.2011
ידיעות קודמות בנושא:
ממה מתחיל האדם
אדם – מדרגה שלא נמוגה
תפילת שמונה-עשרה הספירות

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/jAhVH

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest