דף הבית / חינוך, ילדים / הבחירה מוטלת על האנושות

הבחירה מוטלת על האנושות

שאלה: כאשר אנחנו מדברים על כל מיני מערכות מורכבות, ואפילו הפשוטות ביותר, למשל שוניות אלמוגים, אז צריך להיות איזה גורם שיוצר מערכת, שמתחיל למשוך, לאסוף יחד, לאחד איזה שהם חלקיקים, שיוצרים שוניות, אלמוגים. עכשיו אנחנו מפורדים. איזה גורם שיוצר מערכת יכול לאחד אותנו לחברה אינטגרלית?

תשובתי: ייסורים. הם יאלצו אותנו להתאחד. זהו הכוח המאלץ, שכל הזמן דחף והריץ אותנו קדימה כדי שאנחנו נתפתח. רק הרגשת החיסרון אילצה אותנו לרדת מהעצים, הכריחה אותנו להתפתח ולפתח טכנולוגיה, משפחה, חברה וכדומה.

שאלה: גורם שיוצר מערכת נבחן על ידי שני אלמנטים: הראשון, זה חלק מעבר מהחברה שלנו לחברה העתידית, והשני, זה כאשר החברה כבר בנויה והיא מוחזקת על ידי משהו. אם הבנתי נכון, אתה אמרת רק על השלב ההתחלתי הראשון.

תשובתי: כן, זהו השלב ההתחלתי. דווקא זה שולט היום על לאנושות, משבר ענק שרק מתחיל להתגלות. משבר אינטגרלי כולל, שחודר למעשה דרך הכול ממש!

תחת השפעת האגו שמתפתח בנו במשך עשרות אלפי השנים של האבולוציה, אנחנו הגענו למצב שבו האגו, במקום להמשיך ולהתפתח בכל אחד מאיתנו בצורה ליניארית, הפך לעגול, מקושר אינטגרלית. אנחנו מגלים בינינו שייכות, תלות, העולם הפך לעגול, ובזה כל הבעיה שלנו.

כלומר אלה ייסורים מיוחדים, הרגשת אילוץ של הפעולות הבאות. הוא לא כזה, שדחף אותנו מקודם למהפכות, לשינויים, לחיפוש פתרונות טכנולוגיים, לא! עכשיו זהו לחץ של איכות חדשה לגמרי, אינטגרלי. היום אנחנו מגלים שכבר לא מסוגלים לפתור שום בעיות! אנחנו לא יכולים לגלות שום דבר חדש, מפני שהטבע פתאום ניצב לפנינו בצורה שונה לחלוטין.

האינטגרליות הזאת נגד הגישות האגואיסטיות, האינדיבידואליות שלנו, לא נתפסת על ידינו. ובזה כל המשבר.

ייסורים, זהו "מדרבן", כמו מקל עם קצה חד, שעל ידו מאלצים את הבהמות להתקדם. אבל המדרבן הזה שדוחף אותנו קדימה, הוא עכשיו מסוג אחר.

אנחנו חושבים שאנחנו ממשיכים כמו קודם, יכולים לפתח כל מיני מבנים ובכך להתקדם קדימה, לא. אפילו המדרבן שלנו הפך לאינטגרלי. כלומר, מראים לנו שאנחנו נמצאים בבעיה גדולה.

אנחנו פתאום נכנסנו לכזה מצב, לכזאת דרגה, לכזה "מבנה", איפה שלחלוטין הכול עובד לפי העיקרון האינטגרלי, ואילו אנחנו נכנסנו אליו בצורה הקודמת. בזה הבעיה בינינו ואותה תמונת הטבע שמתגלה לנו עכשיו, של המערכת האחידה הזאת. הייתי אומר, שהתמונה הזאת מאיימת במשהו. במה? בעזרת איזה גורם שיוצר מערכת אנחנו נוכל להתקדם קדימה? איפה החלק המרכזי החיובי הזה, שסביבו הכול יתלכד ויתקבץ?

החלק הזה, המרכז הזה של ההתגבשות מהווה הכוח האינטגרלי העליון של הטבע. אנחנו צריכים למשוך אותו. אבל איך?

אם אנחנו בעצמנו נשתוקק לאינטגרליות הזאת, למערכת האנלוגית הזאת, לתלות המלאה שלנו, אם אנחנו ננסה לעשות את זה, ללמוד וללכת בחכמה קדימה בעזרת החינוך וההשכלה האינטגרליים, אז אנחנו נזמין על עצמנו את הכוח הזה לפי כל חוקי הפיזיקה. עד כמה שאני משתוקק קדימה, אז במידה הזאת אני מזמין על עצמי את השפעת הכוח הזה, לפי המתח, לפי ההתפתחות שלו.

ואז הכוח הזה יפעל וישפיע עלינו בצורה חיובית ורצויה, בכך שמקדם אליו קדימה. כך בהדרגה אנחנו ניפטר מהמדרבן החד מאחור, והייסורים בהדרגה יתחלפו לתנועה חיובית, לנטייה קדימה. וזה למעשה מהווה את הבחירה של האנושות, איך לעבור מתנועה קדימה על ידי ייסורים ארוכים להתקדמות בדרך הטובה, על ידי הכוח הטוב.

מתוך שיחה עם ולדימר קרסנוב על עולם אינטגרלי ונוסחה לחברה אינטגרלית, 01.07.2012

ידיעות קודמות בנושא:
לרכך את הנהגת הטבע
חינוך אינטגרלי זה הקריטריון העיקרי של החברה העתידית
האגו משנה צורה

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/EGkFz

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest