שאלה: במה נבדלת הכרת הרע שעליה כותבים המקובלים כעל אי-הרצון להתחבר עם האחרים, לבין אותו הרע שמרגיש אדם רגיל בעולם הזה?
תשובתי: כדי להגיע להרגשת היצר הרע הרוחני, חייבים לעבוד ולהזיע לא מעט, כי הרי היצר הרע הרוחני מתגלה רק מעל המחסום. למטה מהמחסום אין לך שום יצר רע, עכשיו אין לך עדיין שום אגו, מה שיש לך זה כמו ג'וק קטן!
היצר הרע הוא כוח המנוגד בגלוי מול הבורא, הוא פרעה! הוא מתגלה רק כשאתה בכל כוחותיך רוצה להתחבר עם הבורא ועם הנשמות האחרות, אך מגלה שלמעשׂה זה שׂנוא עליך ודוחה אותך. פרעה עומד כנגד הבורא, היצר הרע מול היצר הטוב. הם שניהם נמצאים בך ומתגלים רק זה כנגד זה! לא יכול להיות זה בלי זה.
וכשאתה רוצה להתקדם ברוחניות ואתה חווה ומרגיש הרגשות רעות, אז זה לא הכרת הרע הרוחני. ישנם הרבה בני אדם בעולם שמרגישים את עצמם עוד יותר גרוע. אפילו כשנדמה לך שזוהי הרגשה רוחנית, זה הכול בינתיים בתוך האגואיזם שלך. מובן שזה כבר לא אגואיזם של אדם רגיל, אלא ייסורים מהאי יכולת שלך להתחבר עם האחרים, דחייה, חוסר הרצון אפילו לחשוב על זה, אי-ההסכמה לתקן את עצמך. כי בינתיים הרוחניות עבור האגואיזם היא משהו שאינו מושך כלל.
זהו כבר זמן ההכנה ליציאה לעולם הרוחני, וכל עוד אינך שולט במושׂגים הרוחניים הנכונים, זה הכול אינו רוחניות. הרוחניות יכולה להיות רק "בעד" או "נגד" הבורא עצמו, עבור התועלת שלו או שלי. אך אני צריך להימצא כנגדו !הרוחניות היא או פרעה או הבורא! ואני נמצא באמצע, ביניהם, בקליפת נוגה, ובוחר: טוב או רע, "בעד" הבורא או "נגדו". אין יותר שום דבר!
אותו העולם שאנחנו רואים עכשיו מסביבנו, אינו קיים ברוחניות. זוהי מציאות לא ריאלית, אנחנו חיים בעולם מדומה. הדומם, הצומח, החי והאדם שבעולם הזה, למעשׂה קיימים רק בתוך הרצון האגואיסטי שלנו. למה העולם הזה מדומה? – מפני שאין לו שום קשר עם הבורא! הוא חי בעזרת ניצוץ קטן של אור שאיכשהו מחייה אותו. לכן אין כאן לא טוב ולא רע.
ואותה הרגשת הרע שאתה חווה, זה רק מחוסר המילוי האגואיסטי הבהמי. כל המחשבות והרצונות שלך, הפנטזיות והחלומות, אלו הן קפריזות של האגו המפותח והמנופח שלך, שדורש את שלו ומחייב אותך לסבול.
מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "השלום בעולם", 23.12.2010
ידיעות קודמות בנושא:
כשהרע מוריד את המסכה
המכה הראשונה של פרעה
אז מהי הרגשת הרע בעקבות אובדן… של מישהו קרוב מאוד ללב…???
===== ומהו וכמה הוא חמור רצון עז להתעמת עם הבורא,,, בחוסר מוחלט של פחד או חשש. מתוך יאוש וכאב…???
===== עוצמת הכאב נמדדת ע"י רמת הרגישות (לפי דבריך), אז כיצד ניתן לברר את רמת ה*משמעות*… של גילוי הכאב ואת אופי השינוי!!!???
===== האם כעס = שנאה ?
===== ל*דומם* אין יסורים. האם הורדת עצמי לרמת הדומם (ע"מ לא להרגיש כאב שורף) לא חמור מדי… במצבים ספציפיים…???
===== וכיצד לצאת\לחזור מהדומם למציאות?…
===== עימך סליחה על המטווח של שאלות… גם של כולנו…תמיד. # וגם המון המון כוח – שיהיה לך ולכולנו, וסבלנות…