הבורא על הכוונת של הקבוצה

שאלה: איך אני מעורר בתוכי את המחשבה על הייחודיות של הבורא?

תשובתי: מחשבה על הייחודיות של הבורא זו המחשבה החשובה ביותר שצריכה ללוות את האדם במשך כל היום. מפני שכך הוא  קשור לשורש שלו, הוא משפיע על הבורא והבורא משפיע עליו. אבל ההשפעה הזאת צריכה לעבור דרך הקבוצה, אחרת לא תהיה כוונה נכונה.

הדבר דומה לצלף, שרוצה לפגוע במטרה, עליו לכוון אליה ולקחת בחשבון את כל הנתונים: טמפרטורה, תנועת האוויר, תנועה של המטרה, סטיות, פרמטרים רבים, כך גם אנחנו. זו עבודה מורכבת מאוד. יש צורך לא רק בעין חדה אלא גם בראש.

לכן, כאשר אנחנו מתחברים בקבוצה, עלינו לאחד בתוכנו את כל עשרת הפרמטרים בצורה כזאת שהם יעבדו לבניית המרכז שבתוכו נמצא הבורא. עלינו לכוון לבורא. ואת זה אפשר לעשות אך ורק על בסיס שילוב נכון בינינו. זו העבודה שלנו. לכן צריך להיות "צלף" רציני מאוד, שיש לו עין חדה, יש כוונת ויש מטרה, הבורא. הכוונת זו העשירייה שלי, הקבוצה. והבורא זה מה שאני מגלה בתוך העשירייה. אבל העיקר, זו הכוונת. זו לא סתם כוונת, זו מערכת.

לכן לא אמרתי סתם שצלף טוב צריך לקחת בחשבון את כל הפרמטרים. המטרה יכולה להימצא במרחק של קילומטר וחצי או שניים ממנו, הצלף עובד ממרחק רב. והכול נלקח בחשבון: כיוון, טמפרטורה, לחות, תנאי מזג האוויר, כל מיני תנועות. לפעמים הוא מכוון בכלל לא למקום שבו נמצאת המטרה כי הוא לוקח בחשבון את כל הסטיות, כולל עיוותים מהכוונת ועד למטרה.

כלומר, אם אני מחפש את הבורא, אז אני מבין עד כמה אני לא יכול בינתיים להגדיר אותו על "הכוונת" שלי, מפני שהקבוצה שלי עדיין לא מושלמת. עד כמה שאני יכול עליי להכניס שגיאה בשל חוסר השלמות של הקבוצה, כדי בכל זאת להתכוונן על הבורא. יש כאן הרבה מאוד פרמטרים. יש לנו הרבה מאמרים שעוזרים לנו כל הזמן לתקן את עצמנו לכיוון לבורא. אבל למעשה יש לנו רק משימה אחת, לכוון בצורה נכונה דרך העשירייה ולפגוע בבורא. מפני שהבורא, זו מטרה שכל הזמן מסתתרת כמו צבי שבורח. כל השיעורים, הלימוד, כל העולמות, כל החיים שלנו, מיועדים רק למען מטרה זו.

מתוך שיעור בשפה הרוסית, 03.02.2019