דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / הבורא משחק ב"מחבואים" עם הנברא

הבורא משחק ב"מחבואים" עם הנברא

שאלה: החגים של עָם ישראל מהווים בפני עצמם רצף של שלבים, שאותם עובר אדם שהחליט ללכת בדרך של אהבת הזולת. כל חג, זו עצירה בדרך הזאת, בתהליך המימוש המלא של המטרה הזאת. איזה מקום בשרשרת הזאת תופס חג הסוכות?

תשובתי: קשה להסביר את המהות של החגים, וכמו כן כל תופעה, מנקודת מבטה של חכמת הקבלה, מפני שמדובר על מה שהאדם אינו מרגיש עדיין. הוא עוד צריך לפתח רגישות למושגים כאלה.

בתחילת הבריאה היינו נמצאים במגע ישיר, קבוע וגלוי עם הכוח העליון שברא אותנו. אבל במצב הזה אנחנו לא הבנו אותו ולא היינו מודעים לו, כמו עוּבָּר ברחם אימו, שנדבק לאימו וקיים הודות לה.

כדי לעשות מאיתנו נבראים בוגרים, שמבינים את הבורא ויודעים אותו, שלמדו את התכונות שלו והפכו בעצמם דומים לו, שמתייחסים אליו כפי שהוא מתייחס אליהם, נעשה "צמצום" ו"הסתר". הנבראים פתאום מתנתקים מהבורא.

יוצא, שיש נברא, אדם, אנושות, וכנגדה ישנו הבורא, כוח שמנהל הכול, היחיד שפועל בבריאה. אין שום דבר חוץ מהכוח של הבורא והאדם שנברא על ידו, שאותו הוא רוצה לגדל עד למדרגה שלו.

וכדי לאפשר לאדם לגדול, הבורא מציב בינו לבין הנברא "מסך" של הסתרה, מחיצה עבה. מאחורי המחיצה הזאת אני לא רואה את הבורא, אבל אני חייב על ידי משחק "מחבואים" כביכול, להשתדל להבחין בו עם כל מה שמתרחש איתי ובתוכי.

בעיקרון, אין בעולם עבודה אחרת חוץ מלתאר לעצמי באופן קבוע את הבורא לפניי. אני חייב להשתדל לגלות את הבורא בכל המחשבות, הרצונות וההרגשות שלי, בכל מה שמתרחש סביבי. צריך לקבל הכול כמסָכים שמסתירים מאחוריהם את הבורא.

חוץ מהנקודה של ה"אני" שלי, אני צריך להרגיש רק את הבורא לבדו שממלא את כל העולם ושפועל בכול, וכמובן, כולל אותי. זאת כל העבודה שלי – להזיז את ההסתרה ולחזור שוב למצב של מגע גלוי עם הבורא, שאז אני מבין, יודע, מרגיש אותו לכל עומק ההסתרה הקודמת, בכך שהופך את כל העביות של המחיצה לשטח לצורך הגילוי שלו!

התחום הזה שיצר קודם את ההסתרה, הופך לתחום הגילוי, שנקרא "עולמות עליונים", שבאמצעותם אני מתחיל להבין ולהרגיש את הבורא. כי בכל הסתר אני נותן יגיעה על מנת לגלות אותו, ובזכות זה גדלתי והפכתי לגדול, למדתי להבין ולהרגיש כאילו שזה הוא בעצמו.

הבורא רצה ללמד אותי, לגלות לי את התכונות שלו, ואני הצלחתי לעשות את זה. עכשיו אנחנו מכירים ומבינים זה את זה. אני מרגיש את כל מה שהוא רצה ללמד אותי בעזרת ההסתרה. לאחר שתיקנתי את ההסתרה לגילוי, בינינו השתררה אהבה הדדית, פתיחות, ואנחנו הגענו לדבקות המלאה. אנחנו חייבים לעבור כזה תהליך, וזוהי כל תוכנית הבריאה.

בהסתרה ישנן מדרגות, החל מהקלות והלאה ליותר ויותר קשות. בסופו של דבר, אני מוצא את עצמי מאחורי חמש שכבות של העלם והסתר, שנקראות "עולמות". כדי להתקרב לבורא ולהכיר אותו, אני צריך לגלות אותו בכל שכבה.

חמשת דרגות ההסתרה מתחלקות לחמישה חלקים, וכל חלק לעוד חמישה חלקים, סך הכול 125 מדרגות שמפרידות ביני לבין הבורא. בכל מדרגה אני חייב להפוך את ההסתר לגילוי, את חוסר ההבנה להבנה, את חוסר ההרגשה להרגשה, וכך אני רוכש את התכונות של הבורא. על ידי זה אני משתנה בכל שלב.

זה לא דומה למחקר מדעי שבעולם הזה, שבו פיזיקאי נשאר כפי שהוא היה קודם לאחר שעושה איזה גילוי. שלבי הגילוי הרוחני משנים את החוקר עצמו.

כי התכונות של הבורא הפוכות לתכונות שלי: אני כולי מקבל, והוא כולו משפיע. לכן, לצורך הגילוי שלו, אני חייב לשנות את ה"מסך" המסתיר מקבלה להשפעה. בגלל התכונות ההפוכות שלי מהבורא, המסך מסתיר אותו. ואני, בזה שהופך אותו להשפעה, מתקדם יותר ויותר ונעשה קרוב לבורא.

מתוך התוכנית "חיים חדשים", שיחה מס' 441, 05.10.2014

ידיעות קודמות בנושא:
בתוך מחזוריות חגיגית
תינוק שמשחק בתחתית הסולם
לוח השנה החגיגי של העלייה והחיבור

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/ry0eV

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest