דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / האקטואליות של התורה בעולם המודרני

האקטואליות של התורה בעולם המודרני

פרשת "קדושים", היא הפרשה העיקרית של התורה, ומתורגמת כ"קדוּשה". קדוּשה, זו דרגת "בינה", דרגה של עלייה מלאה מוחלטת מעל לכל הרצונות האגואיסטיים. לכן, שימוש נכון בכל החוקים המתוארים בה, צריך להביא אותנו למצב של השפעה.

הערה: אבל בפרשה הזאת נבחנת מערכת של איסורים, שמוֹרה מה יקרה אם אנחנו נחטא.

תשובתי: האיסורים אינם ניתנים כדי לפחד ממשהו. פחד לא יעזור לאדם. אנחנו בנויים כך, שזה בכלל לא עוצר אותנו. מה גם, שלא מדובר על פחד מפני שליטי העולם או מפני ענישה מצד הבורא, כפי שבדרך כלל סבורים בדתות.

כאן מצוינת האפשרות של חטא ועונש, לכן צריך להבין את כל השרשרת של הפעולות הרוחניות, כדי למנוע את התנועה שלי לעבר החטא ולא לעבור על האיסור הזה, כי באופן כזה אתה מנתק את האפשרות של עלייה. במקרה כזה אתה לא עושה רע לאף אחד, רק לעצמך.

הבנה נכונה של כל המערכת: של כניסה, יציאה, החלק הפנימי של המערכת, העבודה שלה, זה לא סתם תנאי, אלא חוקים של הטבע הנסתרים מאיתנו, שאותם אנחנו לא מרגישים. לכן נאמר: "כך אל תנהג, כך לא תעשה…".

בעיקרון, אלה הם חוקים פנימיים, כלומר ברצון ובכוונה, בלב ובמוח. הם מצוינים באופן קונקרטי ומקושרים למערכת הכללית של הטבע. אבל הם נסתרים מאיתנו, אנחנו לא נראה אותם, עד שלא נתחיל להשתמש בהם.

קיים חלק מחוקי הטבע שאותם אנחנו מתחילים להרגיש מלידה בשיטה של "ניסויים וטעיות", כמו תינוק: זה מצליח וזה לא. הוא מסתכל על האחרים וחוזר על הפעולות שלהם, נתקע במשהו ובוכה, כלומר מסתגל לְמה שמותר ומה שאסור.

יש חוקים של יחסים הדדיים בין בני אדם שאומרים: "זה מותר, וזה אסור", אבל הוא עדיין לא רואה בהם את המשמעות הנסתרת. לאט לאט האדם מתחיל להבין, שעל זה מענישים, על זה נותנים אישור להמשיך, זה לא יפה, כאן הבושה, הקנאה, השליטה עוצרים בעדו, כלומר כל מיני רצונות, שבמידה כלשהי מכוונים ומדריכים אותו.

וישנם חוקים שהוא בכלל לא מרגיש, בזה שלא מקבל נתינה והשפעה בחזרה מהסביבה והחברה, אבל גם אלה הם חוקי הטבע! ואותם מלמדת חכמת הקבלה, שעקב זה נקראת החלק הנסתר של התורה.

אלה בעיקרון, אותם החוקים, אותו המוסר, אבל הם מוגשים כבר בכזאת רמה, שאליה האנושות צריכה להגיע כדי לקיימם. בימינו אנחנו השגנו כזאת רמה וחייבים לממש את החוקים של החיים הכלליים על פני כדור הארץ, שהפך לשטח אחד קטן כולל.

אנחנו רואים כיצד מתבטלים הגבולות, ולאן שלא ניסע, בכל מקום אותה תרבות המונית. אנשים מתחילים להבין, שכל זה משותף. ואם קיימים איזה שהם סוגים של צביון מקומי, אז השורשים שלהם לא מתוך עומק הדורות, אלא נוצרו באופן מלאכותי כדי למשוך תיירים.

מבחינה פנימית אנחנו הפכנו לאחרים, קוסמו-פוליטיים, החיים בנפח אחד משותף. וכל מה שהיה קודם, אנו שומרים רק כדי להרוויח על חשבון זה. התכונה הייחודית של זמנינו, זו גישה פרגמטית לכל מה שנראה לנו פעם קדוש ונחשב למורשת שלנו.

עכשיו אנחנו חייבים לקיים את חוקי האיחוד. אבל למרבה הצער, אנחנו לא מרגישים את האיחוד עצמו, את החיים על כדור ארץ אחד, כמו במשפחה אחת, בתלות מלאה זה בזה.

התורה מדברת על איך צריכה כל האנושות להשיג חיי שיתוף נכונים ומשותפים. לפני כן, מעטים ידעו את מהות התורה. אבל בדורנו כבר נדרש גילוייה לעולם באור האמיתי.

לכן העָם, שלו ניתנו החוקים שמלמדים איך לחיות באיחוד, חודר כמו נהר לאומות העולם ומתחיל להעלות אותם עד לרמה הזאת. יחד עם זה, אנחנו צריכים כל הזמן להורות, שהחוקים, המוסכמות וההליכות האלה, לא הומצאו על ידינו או עוד מישהו אחר, אלא אלה הם חוקי הטבע. פשוט עכשיו אנחנו הגענו לדרגת התפתחות חדשה: מהטבע הדומם, צומח וחי, לדרגה אנושית.

לפניה אנחנו חיינו וגדלנו כמו בהמות, בזה שקיימנו באופן אינסטינקטיבי את מה שהתפתח בנו. ואילו עכשיו אנחנו צריכים במודע, למרות הדרגה הבהמית שלנו, להתחיל באופן כלשהו להתקרב לאנשים אחרים, למרות שאנחנו נדחים זה מזה. זו כבר דרגת "אדם", שהפוכה בכול לדרגה הבהמית. למדרגה הזאת אנחנו מגיעים.

לכן בימינו התורה הופכת ליותר ויותר אקטואלית.

מתוך התוכנית "סודות הספר הנצחי", 23.04.2014

ידיעות קודמות בנושא:
רמות התפיסה של התורה
התורה היא היסוד לכל החוקים
המצוות והמשפטים

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/lTOJR

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest