דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / תוריד את האף, תעלה את הקבוצה

תוריד את האף, תעלה את הקבוצה

כנס WE! העולמי בניו-ג'רזי, שיעור מס' 5

הרב"ש, שלבי הסולם, מאמר "בעניין חשיבות החברים": "מחויב כל תלמיד להרגיש עצמו, שהוא הקטן שבכל החברים. ואז יוכל לקבל הערכת הרוממות מכולם. כי אין גדול יכול לקבל מקטן ממנו, ומכל שכן שיתפעל מדבריו. ורק הקטן מתפעל מהערכת הגדול".

על זה נאמר: "הרבה השכלתי ממוריי, מחבריי עוד יותר, ומתלמידיי עוד יותר". כיצד ניתן ללמוד מהתלמידים?

אם אני משפיל את עצמי, ומגביה אותם בעיניי, אז אני יכול לקבל דרכם. הרי בנשמות כולנו נמצאים במערכת אחת. ולכן המקובל הגדול רבי חנינא אמר, שיותר מכל הוא למד מתלמידיו, מפני שהוא היה יכול לבטל ולהכניע את עצמו בפניהם.

וגם אנחנו, בקבוצה הכללית המשותפת והגדולה שלנו, צריכים להעריך במיוחד את אלו שבאמת עובדים על הביטול העצמי, על אף שלא ניתן להבחין בכך מבחוץ. העבודה הזאת היא הקשה מכולן. הרי היא מנוהלת ישירות מול האגואיזם. אך ככל שאני מכופף את עצמי יותר, כך אני מקבל יותר. אפילו במובן האגואיסטי, זה שווה את זה.

גם בעולם החיצוני קורה אותו הדבר: כשאנחנו מכניעים את עצמנו, אנחנו יכולים לשמוע את האחרים, ללמוד משהו. ולהיפך, אם אנחנו עם האף למעלה, לא נלמד שום דבר מאף אחד. אם אני מרגיש את עצמי גבוה מהאחרים ובז להם, אני נשאר ריקני.

כך שהביטול העצמי הוא כדאי אפילו מנקודת מבטו של האגואיזם, וזהו התנאי להתכללות שלי בקבוצה. אך אם בחברה האגואיסטית אני מרכין את ראשי כדי לקבל מהם כמה שיותר, אז אצלנו אני מכניע את עצמי בפני החברים כדי לקבל מהם את ההשפעה הרוחנית, הכרת גדלות המטרה, גדלות הבורא, הכוח שיעזור לי להתעלות מעל לאגואיזם. זה כל ההבדל: מבחינה חיצונית אני פועל באופן זהה, אך המטרה הפוכה.

"מחויב כל תלמיד להרים מעלת כל חבר, כאילו היה גדול הדור. ואז תפעל עליו הסביבה".

אני יכול לקבל רק ממדרגה עליונה יותר. ולכן אני צריך לא רק להשפיל ולהכניע את עצמי, אלא גם להגביה בעיניי את הסביבה, הקבוצה והחברים.

מתוך שיעור מס' 5 בכנס ניו-ג'רזי, 01.04.2011

ידיעות קודמות בנושא:
להחליף את הפרדיגמה
סופו של הרומן עם הסביבה הגשמית
הכול יהיה בסדר

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/c7pMA

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest