דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / האנרגיה שלא נגמרת

האנרגיה שלא נגמרת

בעל הסולם, מאמר "הערבות" (גרסה מקוצרת): "אם כל האומה הסכימו…"

מה מהותה של ההסכמה הזאת של כל האומה? האם פשוט כל אחד צעק כמו ילד קטן: "אני רוצה!"? או שאנחנו צריכים להבין לקראת מה אנחנו הולכים וכמה רחוק נגיע עם זה?

ולכן ניתן לנו העולם הזה, שמראה לכולם דוגמאות מובנות לדאגה לזולת. אני רואה עד כמה אני נגעל ונדחה מזה. ובכל זאת, מתוך ההכרחיות, אני מתחבר לאחרים, היות ואין לי מוצא אחר בשעת סכנה, או בגלל הצורך הגדול בהם.

"אם כל האומה הסכימו, נעשו ערבים, שלא יחסר דבר מה לשום אזרח".

ובהמשך, הערבות עצמה נותנת לנו כוחות. לפי אותו העיקרון, בגמר התיקון אנחנו מגדילים את השפע של האור "פי 620" בהשוואה למה שהיה בתחילת הבריאה. במילים אחרות, במקום הקו הדק מאוד, שהיה ממולא רק בהארת חכמה קטנה, אנחנו מקבלים עיגול שלם שזורם בו אור החכמה המלובש באור החסדים וממלא את כולם בצורה אינסופית, לעומקו ולרוחבו של החיבור ההדדי. כל אחד מוסיף את החלק שלו לאחרים ובעצמו כולל את כולם בתוכו.

מהיכן מגיעה התוספת היפה הזאת? – היא נובעת מכך שאנחנו מפעילים את כוח הערבות, כוח ההתכללות ההדדית. כתוצאה מהשבירה, הכלים היו מוכנים להתכלל זה בזה, ועכשיו אנחנו צריכים, למרות האגו שלנו, להזמין בפועל את ההתכללות הזאת, את הערבות. ההתנגדות של האגואיזם שלנו וההתגברות באמצעות האור המחזיר למוטב שמוביל לאיחוד, יוצרים בתוך הכלי מתח פנימי, התנגדות, כמו בנַגָד. כוח האגואיזם שבתוכנו כל הזמן מתנגד לחיבור, ואילו אנחנו עומדים מעליו ומהדקים בחוזקה את כל הקשרים בינינו.

בסופו של דבר, הכוחות החיוביים והשליליים, המחברים והמפרידים, מתנקזים לצינור אחד. וכך אנחנו מגבירים את העוצמה "פי 620".

היום אנחנו בקושי מספקים מזון לרוב אוכלוסיית העולם. בערך לשליש ממנה אין מספיק באוכל ושליש אחר גווע מרעב. אך אין כל ספק בכך שעל ידי מימוש הערבות אנחנו נקבל שפע, בדומה לשפע שגילו המרגלים שנשלחו לראשונה לארץ ישראל וגילו "ארץ זבת חלב ודבש". פתאום יתברר שאין כל צורך בהשקעות גשמיות, כי המילוי הרי מסופק על ידי האור. הוויטמינים, המינרלים, הקלוריות וכל השאר – הם לבושים של האור, שנעלמים לפי המידה שבה אנחנו מקלפים אותם.

אם כן, הכול תלוי במידה שבה אנחנו מתחברים ומתגברים על עצמנו. אם נפעל בצורה נכונה, פתאום נגלה "ברכה", אנרגיה, מהניצוץ האחד שעל ידו נברא כל היקום. פעם האנשים שרפו עצים ופחם, ואחר כך הם מצאו את הנפט. אנחנו תמיד שואפים להפיק מקסימום תועלת ממשאבי האנרגיה. וכאן עומד לרשותנו האור, ללא התלבשות גשמית. זוהי אנרגיה עוצמתית הרבה יותר, שמחזיקה את כל החומר. במקום סיפורים ואגדות על מנוע נצחי, אנחנו באמת רוכשים את מקור האנרגיה הנצחי.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "הערבות", 13.11.2011

ידיעות קודמות בנושא:
מלבים את הניצוץ על ידי הערבות
המעצורים
ערבות: אחד מעד – נפלו כולם

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/RZtMw

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest