האני שלי בחתך

laitman_2011-05-27_4289_w-70.jpg

כשאני המשפיע, אני הופך להיות דומה לזעיר אנפין (ז"א) שממלא את המלכות ורוכש מהעליון, מהבינה, פי שתיים: עבור עצמי ועבור האחרים. אני מתמלא מעל לרצונות המתגלים של האחרים, רוכש את הנחיצות של כולם, רצון רוחני אין סופי. וזה הכלי שלי.

ואני בעצמי, כמו זעיר אנפין, אני רק נקודה המקשרת בין הבינה והרצון הזה, אני הוא החתך שביניהם. אך הוא מצטייר לי כחתך רק עכשיו. הרי לתחתונים ישנם רצונות ולעליון ישנם אורות. באופן כזה, ה"חתך" הוא רק הכוונה שלי. באמצעות הרצונות שלהם והאורות שלו אני מרחיב את הנקודה שלי, כך שבולע את כל האורות ואת כל הרצונות. כך נוצר כלי חדש שלא היה קודם, אלא הייתה לי רק נקודה, בסיס של הכנה, חור של מחט שדרכו פסעתי לעולם החדש, לכלי של אין סוף.

הרצון לקבל בפני עצמו אינו כלי. והאור, הוא פשוט אור. כשאני מגלה לעצמי את עולם אין סוף שהיה כביכול קיים גם קודם, או בחזרה למצב השלישי (שהוא גם הראשוני), מתגלה לי כלי חדש הגדול פי 620 (תר"ך) פעמים מהכלי הקודם. מפני שאני הרי רכשתי בעצמי לצורך זה גם רצונות וגם אורות. כעת הכלי שלי הוא מקדם שגדול פי 620 פעמים. והוא זה אני.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם, 27.06.2011

ידיעות קודמות בנושא:
התפקיד שלי בקבוצה
אזור נייטרלי
רחוב דו-סיטרי

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/YJRTv

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest