האמת של הבטן

שאלה: המילים של בעל הסולם נשמעות כמו אוטופיה. ברור שאם כל אחד יעבוד לטובת הכלל, אז לכולם יהיה טוב. אך האם יש לנו את הכלים כדי לבנות חברה כזאת?

תשובתי: כמובן. ישנן מספר פעולות שאם נבצע אותן, נוכל לעשות זאת בקלות, ברצון ובהתפעלות, ולקבל על כך שכר גדול. אפילו מבחינה אגואיסטית טהורה זה כדאי. הרי אתה תיפטר מכל הצרות שבעולם הזה, תרכוש קשר הדדי טוב עם האחרים, ובתוכו תשיג עולם חדש, מלא בכל טוב. מה יכול להיות יותר טוב מזה?

אתה שואל "כיצד לממש זאת"? – לשם כך אתה צריך לממש את הבחירה החופשית שלך: לבנות סביבך סביבה שכל הזמן "תשטוף לך את המוח" ותראה לך עד כמה ההשפעה היא כדאית.

אז מה הבעיה? – הכול כאן מאוד הגיוני. ואם אנחנו לא רוצים זאת, אז ניתקל בזמן הקרוב בכמה וכמה צרות שישנו את סדר העדיפויות שלנו. כשתאבד את העבודה שלך, כשהמקרר שלך יתרוקן, כשהילדים ידרשו ממך דברים שלא תוכל לספק להם, כשאשתך תתחיל ללחוץ עליך, אז בלית ברירה, אתה תגלה שבכל זאת יש לעולם הזה תיקון.

למעשה, אתה בעצמך מביא על עצמך את היחס האכזרי מהטבע. אתה מתעמת איתו ומסרב להתאים לדרישות שהוא מציב בפניך. והדרישות ברורות: איחוד אינטגרלי וגלובלי בין כולם בצורה שווה. אנחנו צריכים לקחת דוגמא מהטבע. בצורה כזאת נצליח, ואחרת – נסבול. כך מתגלה לנו חוק השתוות הצורה שפועל בפיזיקה, בביולוגיה ובכל שאר התחומים. עד עכשיו החברה האנושית הייתה יוצאת מן הכלל הזה, אך היום הגיע הזמן לשמור על החוק הזה גם בתוך החברה – ומרצוננו החופשי.

תנסה, תראה שאתה לא מצליח, תסבול מכך שאתה מפר את החוק הזה – עד שזה יחייב אותך לקיים אותו. כך זה קורה בכל התפתחות טבעית. גם קודם לכן היית מקבל מכות ברמות שונות, שלעיתים קרובות דחפו אותך קדימה, אפילו ללא ידיעתך. אתה חווית לחצים מכיוונים שונים והם גרמו לך לפתור את הבעיות השונות שהתעוררו. מדי פעם נזקקת למלחמות ומהפכות, שגם הן נבעו מתוך הדחף החזק לצאת מתוך בעיה מסוימת שכבר הפכה לבלתי נסבלת.

כך התפתחת עד עכשיו, וכך תתפתח גם הלאה. אתה הרי חומר רגיש, רצון ליהנות, ומהרצון הזה אפשר לעשות כל מה שרוצים. רק תלחץ על המקום הנכון בעוצמה הנכונה – והוא כבר צועק: "רוצה אני!". הוא צועק מפני שהוא לא רוצה לסבול. על ידי הבריחה הזאת מהייסורים אפשר ללמד אותך לקח, עד שתראה שההשפעה היא היא הישועה הנכספת. אנחנו יודעים מתוך ניסיון החיים שלנו עד כמה אנחנו יכולים לשנות את דעתנו בקלות. הכול תלוי בנסיבות. ברגע שהן משתנות, אנחנו מייד עושים חשבון מחדש, ומעלים את האמת החדשה בסולם העדיפויות.

– איזו אמת? פשוט כאן אתה מרוויח יותר!

– לא, זאת האמת! – אתה מכריז בכנות, על אף שזאת האמת של הבטן שלך, שהכריחה אותך לשנות את דעתך. כך הרצון ליהנות פועל בכל אחד מאיתנו.

ולכן, אם לא נרצה להתקדם מתוך הכרה והבנה, הטבע יחייב אותנו לעשות זאת. בחוסר ההסכמה שלנו עם תוכנית ההתפתחות שלו אנחנו יוצרים בעצמנו את המצבים העתידיים הלא נעימים. פעם האבולוציה הייתה מחייבת אותנו להתפתח, אבל עכשיו הכול שונה. כאילו העבירו אותך למצב המתנה, אפשרו לך להתקדם בצורה עצמאית: תנסה לעשות משהו, תפעיל את הבחירה החופשית, תתחיל לסדר את החברה.

ואם לא נעשה זאת, אז כעבור זמן מה יתגלו בתוך החברה כל המצבים השליליים שיחייבו אותנו לזוז מהמקום. לדוגמא, היום מתגלה שבינתיים האנשים אינם מסוגלים לגשת לקראת החיבור, הם בינתיים אינם יכולים לשמוע אותנו. גם אנחנו אשמים בכך, מפני שעדיין לא למדנו להפיץ את החומרים בצורה שהם יהיו מובנים ויחממו את הלב של כל אחד. כתוצאה מכך מתגלה המצב הבא: לעולם רע, ולנו רע עוד יותר. הרי בסופו של דבר העבודה היא עלינו.

אם לא נרצה להתחבר ולפנות לעולם עם כוח האיחוד בינינו, יגרמו לנו לרצות את זה. אי אפשר לברוח מהתפקיד הזה. גם יונה הנביא לא הצליח לברוח ממנו.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "השלום בעולם", 24.10.2011

ידיעות קודמות בנושא:
הטבע תמיד צודק. אז מה הוא אומר?
טובים מרצוננו החופשי
אי אפשר לרמות את חוק הטבע

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/FXLwv

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest