האמת נמצאת בין שני העולמות

האדם פועל מכוח ההרגל, כך שמרגיש ומקבל רק את מה שהתרגל אליו. כל מה שלא הורגל אליו חולף לידו, ונשאר כבלתי נתפס.

באופן לא מודע אנחנו מזלזלים בכל מה שחדש עוד לפני שאנחנו מרגישים אותו, לכן כל כך קשה לנו להכיר את הרוחניות! אנחנו חיים בעולם מתוך עולם אין סוף הסובב אותנו, ובוחרים את מה שהתרגלנו אליו, מה שמוכר לנו. כדי להרחיב את העולם שלנו על ידי העולם של ההשפעה, אנחנו זקוקים ב"אמונה למעלה מהדעת", לא לדחות אלא לקבל את המצב של ההשפעה, תכונות, רצונות, מחשבות ופעולות של "אנטי עולם".

לשם כך יש צורך לשלב בתוכנו שתי מדרגות מנוגדות: להגיע להכרה של המצב האגואיסטי הנוכחי, המדרגה התחתונה, מתוך תכונת ההשפעה, המדרגה העליונה. ולהימצא בין המדרגות האלה, לשמוח בהרגשת הריקנות של המדרגה התחתונה והאפשרות למצוא כוחות, כדי להתעלות מעליה. כוחות כאלה מגיעים אלינו דרך הקבוצה מהאור העליון, בכך שמחזיק אותי מעל לאדמה, כמו על ידי מגנט.

האמת והאמונה (ההשפעה), צריכים למשוך אותי כלפי מעלה חזק יותר מאשר הרגשת האגואיזם הבהמי, אשר מושך כלפי מטה אל ה"אדמה". אך האמת היא בהרגשת שתי המדרגות בו זמנית, וכל אחת בנפרד זה שקר. אפילו שאני כולי ברוחניות, זה שקר. המצב האמיתי הוא תמיד בין שתי מדרגות שמביאות בו זמנית גם את הרגשת השלמות וגם את החיסרון, הודיה ותפילה.

עליי לשׂמוח שאני מרגיש את שתי התחושות מייד ונמצא באופן קבוע במצב של מעבר, בכך שאני מרגיש הפרעות ובכך שאני מחזיק את עצמי מעליהן בכוח, בדומה לאדם שמטפס על הר ומרגיש שמספיק אם יחליש במקצת את המאמץ, ומיד ייפול. רק מצב כזה הוא אמיתי, ועלינו להרגיל את עצמנו להימצא בו בקביעות ולשמוח לקראתו. כך אנחנו יכולים לבדוק את עצמנו: האם אנחנו מסוגלים, למרות כל אי שׂביעות הרצון שלנו והמאבק התמידי, כל הזמן להתלבט בין התפעלות וייאוש מוחלט ודווקא להישאר בשמחה!

מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 02.08.2010

ראה מאמרים קודמים בנושא:
מי שאינו טועה אינו מתפתח
אני נמצא בין שני מגנטים