אם אנחנו לא מתקנים את עצמנו בזמן, באים עלינו ייסורים על דרגתנו הבהמית, כדי לגרום ל"אדם" שבנו להתפתח.
עלינו לדעת שניתן להסתדר גם ללא הייסורים! כל המחלות והאסונות הם "חיוב לתיקון", אבל מדוע עלינו לתקן את עצמנו באמצעי הזה?
בואו נחפש את הצרות והמחלות מראש. גם אם איננו מרגישים קלקול בכלים שלנו, כדאי לנו לנסות ולחפש את הקלקול שעלינו לתקן.
איפה עלינו לחפש את הקלקולים האלו? בגבול שבין "שורש-נשמה-גוף" ובין "לבוש-היכל". בין הכלים הפנימיים שלנו לבין הכלים החיצוניים שלנו, בין גו"ע (גלגלתא ועיניים) לבין אח"פ (אוזן, חוטם ופה). שם נמצאות כל הבעיות והצרות שלנו, ביחסים שבינינו.
אנחנו צריכים לצרף אלינו את ה"לבוש-היכל", הנשמות שמחוץ לנו, אל "שורש-נשמה-גוף", כדי שיווצר אצלנו כלי שלם ומושלם, נשמה אחת שלמה.