האם קיימת בחירה חופשית?

"הרי שנמשך בהכרח רק התענוג. וכן קורה לפעמים, שמתענים, היות שלא ימצאו בתענוג שהשיגו, שיהוה את העודף המקווה, לעומת היסורים שסבלו. ונמצאים על כן בגרעון, הכול כמנהג הסוחרים. ואחרי הכול אין בזה הבדל בין האדם לבעלי החיים, ואם כן אין כלל בחירה חופשית מדעת. אלא כח מושך, המושכם אל התענוג המזדמן להם באיזה צורה שהיא – והמבריח אותם מסבות המכאיבות. ובכח שתים אלה ההשגחה מוליכה אותם לכל המקומות הרצויים לה, מבלי שאלת פיהם כלל." (בעל הסולם מאמר "החרות".)

שאלה: האם עולה מכאן שאין שום מעשי גבורה?

תשובתי: לא. לבני אדם אין מוצא אחר. פעולות של פחדנות או מעשי גבורה, מתוכנתים ומובעים מתוך מהותו של האדם ואינם שייכים לו עצמו. הם שייכים רק למערכת ההנהגה. מוליכים את האדם על ידי תענוגים או ייסורים, ואפילו כשהוא מובל למוות. נניח שאתה גלדיאטור שצועק לקיסר שעומד למות "ההולך למות, מברך אותך". הכול תלוי בחשבון ביחס לתוכנית הבריאה.

"ולא עוד, אלא אפילו קביעת האופי של התענוג והתועלת, אינה לגמרי מתוך בחירתו ורצונו החופשי של היחיד, אלא על פי רצונם של אחרים, שהם רוצים ולא הוא. למשל, אני יושב, אני מתלבש, אני שח, אני אוכל. כל זאת – לא משום שאני רוצה לשבת כך, ואני רוצה להתלבש כך, ולדבר כך, ולאכול כך. אלא מכיוון שאחרים רוצים שאשב ואתלבש ואדבר ואוכל בצורה זו. כל זה לפי רצונם וטעמם של החברה, – ולא רצוני החופשי. יתר על כן, אני עושה כל אלה על פי רוב בנגוד לרצוני, כי יותר נח לי להתנהג בפשטות בלי שום עול, אלא שאני משועבד בכל תנועותיי, ואסור בכבלי ברזל, בטעמים ונימוסים של אחרים, שהם החברה."

שאלה: אחרי הכול אין בזה הבדל בין האדם לבעלי החיים, ואם כן אין כלל בחירה חופשית מדעת.

התייחסותי: וודאי שלא. אם אנחנו נמצאים בטבע שבו התענוג הוא המטרה, אז רק בחירה של צורת התענוג מהווה בחירה, ואילו אנחנו מבלבלים את זה עם מושג "החירות".

מתוך שיעור וירטואלי, 12.05.2019