קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
כשאני קורא בספר הזוהר, עליי לחשוב כל הזמן על עצמי. בתורה לא נאמר שום דבר על היסטוריה.
אבל משום שהשורש הרוחני חייב לגעת בענף הגשמי, כל האירועים האלה מתרחשים בעולמינו.
האם אותם האנשים, שעליהם מספרת התורה, הבינו מי הם היו? גם זו שאלה.
כמו שבעל הסולם כותב, שאדם כלשהו, כאילו במקרה, קרא לגבעה כלשהי בשם "הר הזיתים", מפני שהיה נדמה לו שהגבעה הזאת מתאימה לעצי זית.
למעשה, הוא נתן את השם הזה להר בצורה טבעית, אינסטינקטיבית, מפני שכל אדם פועל מתוך השורש הרוחני שלו, שמוטבע בו מלמעלה, ומבצע את פקודותיו.
אז האם נח התקיים במציאות? התקיים. האם הוא היה צדיק בדורותיו? האם הוא הבין את אשר הוא עשה? זאת שאלה… נדבר על זה מתישהו…
האם היו לו בנים בשם חם ויפת? היו. האם גם הם היו צדיקים? האם הם הבינו, האם הם דיברו עם הבורא? כל זה מצריך בירור…
אבל ההיסטוריה הזו אינה מדאיגה אותי. על פי ההיסטוריה כל העולם הרוחני חייב להיות מוטבע בעולם הגשמי (בתוכי?) בצורה כלשהי.
הוא כבר הוטבע. אבל זה לא משנה לי. חשוב לי לסדר את זה עבור עצמי – עבור ההתקדמות שלי.
הרי מדובר על עולמו הפנימי של האדם. כל השאר לא מדאיג אותי, כאילו דבר מלבד זה לא קיים – העולם הזה לא קיים, לא הייתה היסטוריה כזאת, לא בבל העתיקה, ולא שום דבר. עד שאברר את כל זה בעצמי בצורה ריאלית, במקום לשמוע על כך ממישהו – כל זה לא מדאיג אותי.
אני נמצא עכשיו במרכזו של חלל ריק – ואין כלום. הכול מתרחש בתוכי.
מיהו אותו "אני", שעומד במרכז החלל הריק? מישהו שמרגיש. מה אני מרגיש? את מה שמספר לי הזוהר. וחוץ מזה לא קיים דבר.
אז אני – אותה נקודה בחלל הריק, לומד את ספר הזוהר. אני בונה מהחומר הנלמד את העולם שלי – לא העולם העליון ולא העולם התחתון – אלא העולם היחיד שלי. אני משקיע מאמצים, משתדל להבין כיצד הוא בנוי, היכן בתוכו נמצאות כל תכונה וכל פעולה המתוארת בזוהר.
אני כל הזמן משתדל לתאר זאת. אני – בסך הכול נקודה, שמשתדלת לאתר את התכונות האלה.
מתוך שיעור על ספר הזוהר, 15.12.2009
ראה פוסטים קודמים בנושא :
נוח וסדום – זה אתה
ספר הזוהר – מורה הדרך לרוחניות
העולם הרוחני מתגלה מאפס
