האם אתה מצפה לישועה?

זוהר: פרשת שמות, סעיף רמ"ז: שישים המה מלכות ושמונים פילגשים. שישים המה מלכות, הם גיבורים של מעלה שמצד הגבורה, הנאחזים בחקיקות, בחיצוניות של החיה הקדושה של ישראל, שהיא המלכות. וע"כ נקראים על שמה שישים מלכות. והם מלאכים הממונים על האומות. שמונים פילגשים, הם המלאכים הממונים בחקיקות המלכות, שמתחתיהן של השישים מלכות. וע"כ נקראים פילגשים ולא מלכות.

כל מה שאנחנו קוראים בספר הזוהר, מתרחש בתוך הרצון. חוץ מהרצון אין שום דבר. אנחנו קוראים על התופעות, השינויים, על הקשרים הפנימיים השונים שקיימים בין חלקיו. זהו מכשיר ענק שבכללותו נקרא "מלכות", הוא צריך להשתנות, ולהביא את עצמו בכל פעם להידמות יותר ויותר לאור.

כל השמות והכינויים שכתובים בספר הזוהר, נמצאים במלכות, ברצונות שלנו, בצורות הקשר השונות בינינו. לכן עלינו לחשוב רק כיצד למשוך את האור לרצון הזה, שעליו מספר הזוהר. למרות שאינני מבין על אילו שינויים ותכונות בדיוק מדובר, ומה מתרחש שם, אני מצפה לישועה, כדי שהאור ישפיע על הרצון הזה, ואני ארגיש מה מייצג הרצון הזה ואת האור הממלא אותו – ארגיש את שניהם יחד.

הרי לא ניתן להרגיש אחד ללא השני, אלא רק אם שניהם יחד באים במגע זה עם זה, במידה הקטנה ביותר. בדיוק לכך אני מצפה. כל המילים והאותיות שאני קורא בספר, נמצאות רק ברצון הזה – בתוך הנשמה שלי.

מתוך שיעור ערב על ספר הזוהר, 25.03.2010

רשומות קודמות בנושא:
מהענף אל השורשים הרוחניים
תבקשו ותבינו!
מסע בעולם הרצונות