דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / האיחוד הרב לשוני של הזוהר

האיחוד הרב לשוני של הזוהר

נאמר בספר הזוהר, שהוא נועד להוציא את כל העולם מהגלות לגאולה. מעניין, קודם כשלמדנו מכתבי המקובלים לא היינו מכוונים לספר הזוהר. יש לנו את "תלמוד עשר הספירות", "עץ חיים", "בית שער הכוונות", יש מאמרים ואגרות של מקובלים, כלומר, הרבה מאוד יצירות. ומצד שני, אף על פי שספר הזוהר גדול, אנחנו לא הרגשנו אותו, לא ממש התרכזנו בו.

וזה לא במקרה. נאמר שהוא יתגלה דווקא בדור שלנו כאשר אנחנו ניכנס לתהליך של גמר התיקון. עבר לא מעט זמן עד שהאנושות גילתה שקיים ספר הזוהר, שמיועד לעזור לה, ושבלעדיו כבר אי אפשר להסתדר.

כך גם לאדם דרוש המון זמן להתפתחות פנימית כדי לגשת לספר הזה. הוא מגיע לחכמת הקבלה, לומד מתוך מקורות שונים ורק אחר כך הוא מגלה שבתוך ספר הזוהר טמון בשבילו כוח עצום, עוצמה, אפשרויות בלתי מוגבלות המלוות בהסבר, הרגשה ושׂכל חדשים. הזוהר הוא ספר שיש בו הכול. וזה לא גילוי פשוט. לכן, לא מעט חברים שלנו עדיין ישנים בשיעורי הזוהר, כי הם עדיין אינם מרגישים קשר אליו. עם הזמן הם יתחילו להבחין בתוך המילים שלו צורות של השפעה ושל קבלה, "אורות" ו"כלים", הם ילמדו לקשור את הכול ביחד: את "שפת הענפים" של הקבלה, שפת התנ"ך, שפת האגדה… כל מה שיש בספר הזוהר צריך לקשור ביחד. על אף המילים השונות הוא מספר על אותן ההבחנות.

אנחנו יכולים לבטא כל מושג בשפות שונות של העולם שלנו, אולם בעיקרון, מדובר על אותה ההרגשה, אותה התופעה. גם בזוהר מעורבות שפות שונות, גישות שונות, והקורא צריך להיות מאומן ומוכן לזה, עליי להרגיש את המציאות המתוארת, לא משנה באיזו שפה היא מתוארת.

כפי שאנחנו משתמשים בדיבור שלנו במילים לועזיות, כך גם הזוהר משתמש לא פעם במילים יווניות או לטיניות. כי באותה התקופה השפות הללו היו נפוצות והשתמשו בהן בחיי היומיום, וגם מחברי ספר הזוהר לא התביישו להשתמש בהן. לכאורה, הם היו יכולים להשתמש בהגדרות גימטריות, בשפה העברית או בארמית, אך הם לא עשו זאת.

לכן, עלינו להבין שברגע שנלמד מעט את שפת ספר הזוהר, כלומר, נברר את הסגנונות, את צורות הביטוי שהוא משתמש בהן, אז הספר יפתח לנו הרגשה הרבה יותר גדולה מאשר קודם. אנחנו נבין מה הסיבה ל"רב לשוניות" שלו, כי כל מילה, כל משפט, אם זאת גימטרייה, שפת הספירות, מושגים מהתנ"ך או שפת ההלכה, הם ביטוי של הרוחניות.

למשל, כשאני מקשיב ל"ערוץ הלכות", אני שומע את מה שאני מכיר מתוך הניסיון שלי. ההלכה מדברת על הכנת ה"כלים" של האדם, שהם הרצון לקבל על מנת לקבל, כיצד לעבוד עם הרצון לקבל בדרגות דומם, צומח, חי ומדבר. העבודה הזאת מתוארת ב"שולחן ערוך". הוא מתאר את עבודת ההכשרה של הכלים השונים, את סדר התיקונים וכיצד לעלות אותם לשימוש בדרגת האדם.

כי דווקא הדרגה הזאת היא הביטוי להכול. האדם עושה עבודה פנימית עם רצונות בדרגות דומם, צומח וחי, וגם עבודת האדם עם עצמו ועם הזולת. כך מכשירים את כל "ד' הבחינות". מכאן נובעת השפה העשירה והמיוחדת מאוד של ההלכה, שאין יותר מדויקת ממנה.

גם המחברים של ספר הזוהר, וגם למי שהספר נכתב עבורו, הם רגילים ומבינים את ה"רבגוניות" והססגוניות של השפות שלו. כך גם אנחנו מאמצים בשפה המדוברת שלנו מילים נפוצות משפות זרות. צריכים רק להתרגל לכך.

בסופו של דבר, כפי שכותב בעל הסולם, שפת הקבלה כוללת בתוכה את הכול. כולי תקווה שאנחנו נראה ונזהה שספר הזוהר מקיף את כל הרכב המושגים והשפות, סופג את כל המרכיבים ומגיש לנו את ה"מעדן" בצורה הטובה ביותר.

מתוך שיעור בנושא הכנה לכנס, 08.01.2014

ידיעות קודמות בנושא:
כאשר הספר קורא אותך
מדרגות אל הזוהר
הנוסחה לא תחליף את היהלום

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest