האיחוד המתפורר

בעל הסולם, מאמר "ששים רבוא נשמות": "ולענ"ד, שבאמת אין בעולם יותר מנשמה אחת. אלא מה שאמר שיש ששים רבוא נשמות וניצוצי נשמות, נראה שזה מתחלק בכח גופו של כל אחד ואחד."

נבראה נשמה אחת ושום דבר יותר. רק היא קיימת, ואנחנו תמיד נמצאים בתוכה. ואם נדמה לנו שזה לא כך, זה מפני שאנחנו בעצמנו מקולקלים. הכלי הכללי מתחלק עבורי ל"אני" ו"אחרים", במקום שיצטייר כאחד שלם שבו קיימים רק "אנחנו". וכל העבודה שלי היא לתקן את הקליטה העצמית שלי.

עד עכשיו הייתי בעולם שהחלקים שלו נראו לי מפוזרים וללא קשר הדדי ביניהם. כך אני בנוי בפנים, כך היה לי נוח לראות תמיד את העולם החיצוני, ואני בהחלט הסתדרתי איתו. אבל היום העולם מבחוץ מקבל צורה אחרת – מסתבר שהטבע ה"דומם", ה"צומח" וה"חי" מחוברים הדדית באופן הדוק. אמנם, בשבילי זה לא ממש חשוב, ובכל זאת, לאקולוגיה גם כן ישנה חשיבות כי על ידי הפעולות הלא מחושבות שלי אני מזמין שינויים לא נעימים בתופעות הטבע.

אבל העיקר הוא בזה, שהחברה האנושית עצמה הופכת עבורי ל"מנגנון" אחד. כלומר, העולם היום מתגלה כנשמה אחת, כלי אחד, ואיני רוצה לקבל ולהכיר באיחוד הזה. אני רואה שבעל כורחי אני נכנס לתוכו, שהמציאות ממש "דוחפת" אותי פנימה, ושזה נגד הרצון שלי. כי אני רוצה בתוכי להישאר אגואיסט, ואילו מתגלה לי מציאות של נשמה אחת.

לכן, תמונת העולם המתפורר מצטיירת רק ב"מראה עקומה" של התודעה האנושית המקולקלת. ככל שנבין זאת מהר יותר ונתקן את הקליטה שלנו, כך נצליח מהר יותר.

מתוך שיעור על המאמר "ששים רבוא נשמות", 28.05.2012

ידיעות קודמות בנושא:
נשמה אחת לכולם
המתקן את עצמו – מתקן את העולם
זרעים של השפעה מעל לקרקע של האגואיזם

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/r9tgy

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest