דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / קבוצה / הפצה / האיזון בין העבודה הפנימית והשיטה האינטגרלית

האיזון בין העבודה הפנימית והשיטה האינטגרלית

שאלה: תעזור לנו למצוא את האיזון בין העבודה הפנימית והשיטה האינטגרלית, משום שלעתים קרובות עולה השאלה: "מה חשוב יותר? במה לעסוק?".

תשובה: הדבר החשוב ביותר הוא להתעסק בעצמכם. אם אתם לא תעבדו על עצמכם, לא תרגישו על עצמכם את כל מה שאתם לומדים, כך שזה יעבור עליכם כמו מכבש, אתם לא תוכלו להעביר את זה לאחרים. השיטה האינטגרלית היא רגשית. האדם – זה הרצון. והרצון – זה מה שאתה מרגיש.

ולכן, אין לאן לברוח מזה. אתם צריכים לחשוב, קודם כל, איך אנחנו מתקדמים, איך אנחנו מתחברים. התקדמות זה חיבור. בשום פנים ואופן לא לעזוב את זה.

וכבר אחרי שאתם מגיעים לשלב מסוים, ויש לכם זמן, אתם יוצאים לקהל החיצוני. אחרת אתם לא תגיעו לשום תוצאה.

אם אתם יוצאים לקהל החיצוני בלי להתחבר ביניכם, כשאתם לא מרגישים פשוטו כמשמעו, שאתם לא חלק, אלא קבוצה ענקית, זה לא יניב תוצאות.

אם אני עומד מול קהל חיצוני ומרגיש שאני מדבר אליו בשם הקבוצה, שאני מקבל הרגשה של חיבור, תלות, תמיכה, שכולנו מחוברים כאיש אחד, אז האנשים פתאום מתחילים להרגיש שהדברים שלי חודרים לתוכם, והם מתחילים להבין את זה בחוש השישי.

לכן, חייבת להיות הכנה כזאת. אם אתה הולך לאיזושהי הרצאה או אירוע, אתה צריך לעשות בתוכך הכנה מאוד רצינית, לא לבד, אלא ביחד עם כמה חברים.

מתוך השיעור הווירטואלי, 21.10.2012

ידיעות קודמות בנושא:
הדרך של הקבוצה העולמית
להעדיף פנימיות
הקבוצה היא שטח ניסויים לגילוי סודות הטבע

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/UX2UU

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest