דף הבית / המשבר ופתרונו / האידיאולוגיה של המהפכה הבאה

האידיאולוגיה של המהפכה הבאה

היינו רוצים לעשות שינוי קיצוני בחיינו. היום אנחנו חיים בלחץ בלתי פוסק, והצבעים שמתנוצצים בהם דועכים במהירות: לא משנה מה אנחנו מצליחים לקבל, את הריקנות הפנימית בכל זאת אי אפשר למלא עם התענוגים ודרכי השגתם.

ברדיפה הזאת אנחנו תמיד יוצאים מפסידים: העבודה והמטלות השונות תופסים כמעט את כל הזמן, כך שכמעט ולא נשאר זמן לבית, לעצמינו ולמשפחה. אנחנו צמאים לחיים אחרים, חדשים, כאשר אתה מתעורר בבוקר עם חיוך על הפנים ושמחה בלב, בהרגשה שכולם מוכנים לתמוך בך ואתה בכולם.

המהפכה הבאה תתרחש דווקא ביחסים בינינו. היא תהיה פנימית, היא תיגע ביסודות של תפיסת העולם שלנו. החיים יעברו לתדרים אחרים, שישרה בהם חום, אחדות, אהבה, קשר הדדי ושמחה. זאת מהפכה בתפיסת העולם, בתודעה, מהפכה פנימית בכל אחד מאיתנו שמשנה מקצה לקצה את היחס של האדם לעצמו, לזולת, לחברה, לחיים באופן כללי.

אנחנו רוצים ללמוד איך להפוך למהפכנים אמיתיים, איך לגרום לשינויים ממשיים בחיינו.

שאלה: האם זה קשור לפלטפורמה האידיאולוגית של העם היהודי? הרי, כבר מושרשים בו ערכים של אהבת הזולת – כל העקרונות אשר די אקטואליים לשינויים החברתיים שעתידים לבוא. האם יש קשר בין האידיאולוגיה של המהפכה הבאה והרעיונות שמהווים את הבסיס של העם היהודי?

תשובה: כמובן. כל המהפכות הקודמות התרחשו במישור הגשמי. האידיאולוגיה שלהן הייתה מוגבלת לשאלה איך לספק את האדם, איך לבנות את החברה בצורה כזאת שהיא תשרת את האוכלוסייה טוב יותר. בכל ההתחכמויות האידיאולוגיות ובכל המהפכות, היהודים כמעט ולא השתתפו, עד המהפכה הרוסית. אבל זאת הייתה מהפכה מטעה, כך שאפילו המארגנים שלה לא הבינו מה הם עושים.

באופן כללי, אפשר להגיד כך: מזמנו של מרקס והלאה התחילה להופיע בעולם "אידיאולוגיה יהודית".

למעשה, החכמים של העם היהודי גם היו אידיאולוגים. הראשון שלקח על עצמו את התפקיד הזה היה אברהם, אחר כך משה, דוד, הנביאים, וכן הלאה, עד לרבי עקיבא, האחרון מתקופת בית המקדש, כאשר העם עוד התקיים לפי האידיאולוגיה שלו. נכון שהיו בקרבו זרמים אחדים שלפעמים התנגדו זה לזה, אבל כל זה היה במסגרת הבירורים בין קווים אלה או אחרים.

בסופו של דבר, המטרה אז הייתה ברורה – לממש את העיקרון "ואהבת לרעך כמוך". מזה התחיל העם היהודי, על העיקרון הזה אברהם ביסס אותו, ועל פי העיקרון הזה, פחות או יותר, העם חי עד חורבן בית המקדש שהתרחש לפני אלפיים שנה.

באותם הזמנים היהודים חיו בקשר הדדי, ולכן לא היו להם מלכים במובן המקובל – דיקטטורים ורודנים. אצל היהודים מלך לא השרה בנתינים שלו פחד, משום שהיה "סך הכול" שופט, במילים אחרות, הוא גם היה כפוף לחוקי הטבע ולא עמד מעליהם.

כולם הרגישו, הבינו, למדו את האידיאולוגיה הזאת – את המסר על האחדות הכללית. כל מערכת החוקים הייתה מבוססת על אהבת הזולת, שלמענה קיים העם היהודי. כתוצאה מכך, הוא עיצב חברה מיוחדת והתאפיין בתפיסת מציאות מיוחדת. מכאן כל המקורות שלנו. כל חכמת הקבלה מדברת על זה.

אבל אחר כך, בתקופת חורבן הבית השני לפני אלפיים שנה, העם התנער מהאידיאולוגיה שלו ומאז התרחק ממנה יותר ויותר. בהתחלה עדיין היו חוטים מקשרים כלשהם, אבל הם נחלשו והתנתקו בירידת הדורות.

אם היום יישאלו אנשים מה היא האידיאולוגיה של עם ישראל, רק אנשים בודדים ינהלו את השיחה בכיוון הנכון. אחרים מדברים רק על ההיבט הפיזי, על הביצוע הפיזי של מנהגים כלשהם, ולא יותר מזה – אם לדבר על המגזר הדתי. אנשים חילוניים בהיבט האידיאולוגי בכלל מתיישרים לפי התפיסה המערבית, מעתיקים אותה ומשתדלים להיות "כמו כולם" – זה מה שבעצם רצו האבות המייסדים של מדינת ישראל: הרצל, בן-גוריון וכן הלאה.

אבל מצד שני, לא מן הסתם נפתחת כיום חכמת הקבלה – החקיקה של העם היהודי שמסבירה מה היא האידיאולוגיה האמיתית שלו. מדובר על עיקרון היסוד – "ואהבת לרעך כמוך". עליו העם היהודי חייב להיבנות, לשמש דוגמה לכל העולם ולהיות "אור לגויים".

למעשה, החוקים הללו, עם כל הסעיפים, כבר קיימים, ואנחנו לא צריכים להמציא שום דבר מחדש. המטרה של העם היא לממש אותם, לאהוב את הזולת ואחר כך ללמד אחרים, להכניס אהבה לעולם, וזה אומר, להיות "אור לגויים".

הגיע הזמן שעם ישראל יחזור לשורשיו, למהות הפנימית שלו, ויממש אותה. בלי זה כל אומות העולם נמצאים בחושך ואינם יודעים כיצד לסדר את חייהם. חסרה להם אותה האידיאולוגיה – הבסיס, היסוד, שעליו אפשר להתחזק ולעמוד נגד כל הרוחות, כל ההפרעות.

לכן העם היהודי חייב לגלות מחדש את המקורות שלו ולהבין אותם בצורה נכונה – ברוח של "ואהבת לרעך כמוך", ולא במסגרת הביצוע הפורמלי של המנהגים שמתוארים בהם. דווקא את הרוח, האידיאולוגיה, צריך ללמוד מהמקורות, ובהתאם לזה לשנות את החברה, את מערכת החינוך, ולהראות לכולם שזה הבסיס האמיתי והנכון של כל העולם.

שאלה: אתה אמרת שמזמנו של מרקס והלאה התחילה להתגלות בעולם "אידיאולוגיה יהודית". מה זה אומר?

תשובה: עדיין הבעל שם טוב התחיל להפיץ בתוך העם את האידיאולוגיה המקורית שלו. הוא נסע למקומות שונים בעולם ודיבר עם אנשים על אהבת הזולת, על החיבור הכללי. הוא עשה הרבה בתחום הזה, ודווקא זאת הייתה המהות של העבודה שלו. הוא לא רשם את החומרים שלו, אלא מסר אותם בעל פה לתלמידיו שכתבו ספרים ובהמשך הפכו למורים מהוללים שעבדו רק בסביבה של יהודים.

הבעל שם טוב עיצב את הפלטפורמה הזאת בתוך העם, ועכשיו מה שאנחנו מקנים לעם עובר לכל האנושות. אנחנו לא מבינים כיצד פועלת הרשת המקשרת הזאת, אבל אם לחקור בעיון כל מהפכה, כל שינוי חברתי, אנחנו נמצא שם "זרע ישראל" שפועל כמנהיג. אפשר לגלות זאת בדתות ואמונות, בקרב כל מיני מהפכנים, בכל מקום. ואם במקרים מסוימים אנחנו לא רואים את זה, אנחנו נגלה את זה בהמשך, כאשר יתגלו החוטים שאינם נראים כרגע.

אנחנו עוד נגלה שאנשים ללא ניצוץ, ללא "חלק אלוה ממעל", ללא קשר עם העולם הרוחני, עם תכונת ההשפעה, פשוט אינם מסוגלים לקדם את האנושות. דווקא תכונת ההשפעה גורמת להתפתחות.

שאלה: מה היא תכונת ההשפעה?

תשובה: לפי הטבע שלנו אנחנו "בהמות", אנחנו מהווים רצון אגואיסטי שרוצה לסדר את החיים כמה שיותר טוב ונוח.

אפשר לראות את זה בכולם, מאז התקופה הפרה-היסטורית: אם לא הייתה התערבבות עם אלה שיש להם "נקודה שבלב", שורש מיוחד, תחילת הכוח הזה שמניע את ההתפתחות, השפעה, התקרבות לזולת, בני האדם היו ממשיכים להיות כמו אבותיהם. אין להם דחף להתפתחות עצמית.

יוון העתיקה, סין, הודו, אמריקה לפני קולומבוס, אפריקה, סיביר – מיליארדי אנשים חיו לפי מסורתם, משום שלא חיו ביניהם יהודים – העם שיצא מבבל בגלל המשיכה שלו להתפתחות. והתפתחות, פירושה, השגה של תכונת ההשפעה, חיבור עם הזולת.

אירופה גילתה את האינדיאנים במצבם המקובע. אפריקה, שממנה יצא המין האנושי, נשארה אותה אפריקה לאורך אלפי שנים. סין התקדמה במשהו – וזאת רק משום שכבר במשך דורות רבים נמצאים שם יהודים.

זה חוק הטבע: אם אין לאנשים דחף פנימי להתפתחות, להשפעה, לחיבור, הם לא צריכים לא תעשייה, לא מסחר, ולא קשר עם אזורים אחרים – האדם יושב על החלקה שלו, וטוב לו. ישנם אנשים שחיים כך עד ימינו גם במדינות המפותחות.

ומצד שני, אדם עם "נקודה שבלב" רוצה לעלות מעל העולם הזה, הוא בעצמו לא יודע לאן, והדחף הזה מניע אותו להתפתח.

שאלה: מה זה "נקודה שבלב"?

תשובה: זאת משיכה לכוח השפעה, רצון לצאת מעצמו, להשתנות בעצמו ולשנות את העולם. כל אדם כזה הוא מהפכן במהותו. דווקא את האנשים האלה אברהם אסף בבבל והוביל אותם בדרך חדשה.

שאלה: אברהם התחיל במהפכה תפיסתית בתודעה של האדם, ביחס שלו לחיים, לכוח העליון, לזולת. בשבילינו אברהם מסמל חסד ואהבה. האם זה אומר שהיציאה מעצמי לשינויים חברתיים – זה הוא הדחף המהפכני?

תשובה: כן, זו היא המהפכה. הרי, מהפכה אמיתית יכולה להיות רק אחת – כאשר אתה מביא לעולם כוח חדש, כוח השפעה שמתעלה מעל כוח הקבלה.

מצד שני, אם רק לשנות ולגוון את כוח הקבלה, זה לא נותן שום דבר. כן, אנחנו עוסקים במשהו, אבל בעצם, "מחליפים פרה בחמור". כאשר העבדות מתחלפת ויש מעט יותר חופש במבנים החברתיים האחרים, אין בזה שינוי אמיתי, איכותי.

לכן, אברהם הוא המהפכן האמיתי הראשון שהביא לעולם כוח השפעה וחסד. בכך הוא יסד את האידיאולוגיה של הקבוצה שלו שאחר כך הפכה לעם ישראל.

וכמו שכבר נאמר, בראש של כל השינויים האמיתיים בהיסטוריה של האנושות, אפילו אם אנחנו לא רואים את זה עכשיו, בהכרח עמדו יהודים. דווקא הם היו בקרב מייסדי הנצרות והאסלאם. ובהמשך, בתקופות של רדיפות היהודים באירופה בימי הביניים, דווקא הם "החזיקו בהגה".

שאלה: האם אתה מתכוון, שבתוך היהודים מובנית המשיכה המהפכנית הזאת לשינוי, ובלעדיהם לא מתרחש אף שינוי חברתי?

תשובה: ללא שום ספק. הרי, לשינויים מסוג זה צריך כוח מפתח חדש, מיוחד ועוצמתי. הוא גם גורם להתפתחות הדתות.

יתר על כן, האידיאולוגיה של עם ישראל הפוכה מכל שאר האידיאולוגיות. ולכן כל העולם עדיין קם נגד היהודים. אנטישמיות, זאת תכונה משותפת לכל העמים, ואי אפשר להסביר אותה רק על ידי סיבות דתיות. להפך, היא נובעת מקטגוריות רחבות יותר ומעוגנת לא בדת בכלל. זאת תופעה מיוחדת שנגרמה על ידי זה שכל האידיאולוגיות האחרות הן אגואיסטיות ומכוונות למישור הארצי, בעוד שהאידיאולוגיה היהודית מכוונת לכיוון הפוך, נגדם כביכול.

מכאן נובע השוני שאין להיפתר ממנו. מזהים יהודי אפילו במקומות הכי מרוחקים בעולם. ולא לפי המראה החיצוני. הוא מזוהה לפי השאיפה המקורית ה"על- טבעית" שלו, השאיפה להתעלות מעל הטבע.

שאלה: בואו נביט עכשיו מעבר לעתיד, מה מצפה לעם היהודי? האם האהבה הקדמונית תהיה בראש המהפכה בחינוך, ביחסים בין בני אדם?

תשובה: בהחלט, כן. רק אנחנו מסוגלים לזה. קודם כל, אנחנו חייבים ללמוד את זה בעצמינו ואחר כך להקנות את אותם העקרונות לאחרים.

הרי, האחרים אינם מסוגלים לשום דבר, ולכן הם שוב יאשימו את היהודים בכל הצרות שלהם. יאשימו, משום שהיהודים לא מתחילים בתיקון העולם – ובכך גורמים להתדרדרות המצב. ומשום שאין שיטות אחרות בעולם הזה, כולם יחליטו שצריך להרוג, להשמיד את היהודים.

בכל מקרה, התיקון תלוי בנו.

שאלה: האם זה אומר שהמהפכה הבאה חייבת להתחיל בישראל?

תשובה: אך ורק בישראל. וכמה שיותר מהר. אחרת יהודים יגרמו לכך שהעולם ימשיך להתדרדר, וזה, מצד אחד, מאיים על היהודים עצמם, ומצד שני, מסכן את כל האנושות.

שאלה: אתה מדבר על תיקון העולם, אבל כל אחד מבין את זה לפי תפיסתו ונותן פרשנות משלו. מה זה אומר בשבילך, בהקשר של המהפכה בחינוך ובמערכות היחסים?

תשובה: על פי ההלכה היהודית זה פשוט מאוד. העולם שלנו הוא אגואיסטי ודורש מהיהודים תיקון, כלומר, להפוך את האגואיזם לאלטרואיזם כדי לעבור לפסים של אחדות, שוויון, אהבה הדדית. זאת האידיאולוגיה היהודית.

היום אנחנו לראשונה נעמדים מול הנחיצות של המהפכה הזאת, של שינוי אמיתי. עד עכשיו המאבק היה רק על מקומו של האדון שהעבדים משרתים לו. כל התהפוכות של המאבק הזה לא יכולות להיקרא "מהפכה" בתודעה, כאשר במקום הרצון האגואיסטי ליהנות אנחנו נותנים חשיבות עליונה לרצון אחר – הרצון להשפיע – ובכך מחליפים את כוח פרעה לכוח הבורא. זוהי מהפכה אמיתית.

מצד שני, החלפת שליטים אינה נקראת מהפכה – הרי, העיקרון לנצל את הזולת נשאר במקומו.

שאלה: באמת, במשך כל ההיסטוריה האנושית המהפכות הכריזו על חופש, שוויון וצדק. אנחנו תמיד רצינו את זה, אנחנו הפלנו את השלטון, החלפנו שליטים, אבל בסופו של דבר, האנושות גם היום דורשת את אותם האידיאלים, אך ללא הצלחה. כיצד המהפכה הבאה תיתן לנו חופש?

תשובה: הכול תלוי במה זה חופש מבחינתנו. אנחנו מדברים על חופש משנאה, דחייה, רצון לנצל את הזולת. בקיצור, זה חופש מהטבע הנוכחי שלי, מפרעה ששולט בנו.

כל אחד מאיתנו חייב לעלות מעל עצמו, ואז באף אחד לא יישאר רצון לשלוט באחרים. הרי אנחנו רוצים שישרה בנו כוח ההשפעה.

שאלה: זה אומר שתשתנה הפרדיגמה הנצחית של כל המהפכות – העימות בין המנצלים והמנוצלים, בין השליטים והנשלטים?

תשובה: חברה שבה תשרה אחדות בינינו, היא תשלוט בנו. לא יהיה אף אחד למעלה – רק אחדות שבה אנחנו מגלים את כוח היסוד של הטבע. הוא באמת הכוח העליון – הרי, הוא נמצא מעלינו ומהווה את התכונה העליונה של השפעה ואהבה.

לזה עם ישראל צריך לשאוף. בזה הוא יממש את החוקה האמיתית שלו, את האידיאולוגיה שלו, ובסופו של דבר יגיע לתיקון עצמי ותיקון של כל העולם.

לכן מתגלה בימינו חכמת הקבלה – היא מלמדת את העם היהודי את האידיאולוגיה שלו ודרכי המימוש שלה בחיים.

שאלה: מהפכה היא שינוי התודעה. איך אתה רואה את נקודת המפנה שתגרום למהפכה הבאה?

תשובה: זה תלוי בהכרת הרע, בכך עד כמה האדם יכול לסבול את הכרת האגו שלו שהורס את הכול: את עצמו, משפחתו, ילדיו, החברה, המדינה, האקולוגיה, העולם שבו הוא חי. זה תלוי אם האדם ירצה או לא ירצה לשמוע על זה שהוא צריך לעסוק בחינוך עצמי.

האגו ששולט בנו חייב לעבור סידרה שלמה של צרות, או "מכות", שעליהם מסופר בסיפור על יציאת מצרים. המכות הללו נדרשות כדי שנאסוף כוחות לברוח. האם יספיקו לנו "שבע שנות רעב"? ובמה מתבטאות היום עשר ה"מכות" באגו שכתוצאה מהן אנחנו לא נרצה להזדהות עימו, לחוות את הכאב שלו? ה"מכות" יפרידו בינינו לבין האגו, ואנחנו נרצה סוף-סוף לצאת מהתכונה הזאת.

זאת הבעיה. יכול להיות שנצטרך עוד סבל רב, צרות נוראיות ומלחמות עולם. או שאנחנו נקדים תרופה למכה – נסביר לאנשים את מה שמתרחש, והאנושות תתחיל להבין מה קורה לנו. אז אנחנו נלך, מה שנקרא, "באור פניו" של הבורא, ונגיע במהרה להכרת הרע, נגלה מאיפה הוא מגיע ומה היא התרופה.

שאלה: כיצד הבורא קשור למהפכה?

תשובה: הבורא, זה הכוח הכללי ששורה בכל הטבע, הכוח המפתח, המחבר את הטבע למערכת אינטגרלית. הכוח הזה מחבר את כל החלקים, אבל אנחנו בתוך המערכת כמו גידול סרטני שאוכל את עצמו ואת כל המערכת, לא מאפשר לה להיות אינטגרלית, כלומר, להיות מחוברת בהשלמה הדדית של כל החלקים בצורה נכונה, בהרמוניה.

ובתוך הגידול הסרטני הזה שהאנושות מהווה, החלק הפנימי הוא עם ישראל. הוא בעל ידע על התפקיד שלו, על אופן הריפוי של עצמו ושל כל הגוף הכללי, כל הטבע, אך הוא לא עושה זאת. הוא נמצא במרכז העניינים, אך לא רוצה להתעורר.

אז תתאר לעצמך, מי הראשון שאותו צריך לעורר על ידי צרות, ואילו צרות יפלו עליו אם הוא לא יממש את ייעודו בזמן.

לכן, אנחנו עכשיו צריכים להתחיל בתעמולה שמסבירה לעם ישראל את החוקה שלו, את האידיאולוגיה שלו ודרכי המימוש שלה.

שאלה: אתה יכול לסכם בקצרה, כיצד קשור עם ישראל למהפכה העתידית?

תשובה: המהפכה העתידית תתבצע באמצעות האידיאולוגיה של העם היהודי. היא תשלוט בכל העולם – כלומר, ילמדו אותה בכל מקום. קבוצה קטנה שיצאה מבבל ולמדה את החוקים הללו חייבת עכשיו, בראש וראשונה, לממש אותם על עצמה, ואחר כך ללמד את ה"בבלים" שהתפזרו בכל העולם – את כל שבעה מיליארד האנשים. הם כבר מחכים לזה, הם סובלים, ואין להם שום סיכוי בעצמם למצוא פתרון.

מתוך התוכנית "חיים חדשים", שיחה מס' 338, 03.04.2014

ידיעות קודמות בנושא:
ההיסטוריה של העם היהודי
ושוב הקרב ממשיך
עם המאוחד בניצוצות

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/hy3ET

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest