דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / האחדות היחידה של הקבוצה

האחדות היחידה של הקבוצה

מתוך הכנס באירופה, שיעור מס' 2

שאלה: הילדים הם העתיד שלנו ושל כל העולם. עבודת החיבור ביניהם נעשית בעזרת משחק. אבל לפעמים נמאס להם ממשחקי החיבור והם אומרים: "זהו, די! אנחנו רוצים שסוף סוף מישהו מאיתנו ינצח". מה לעשות במצב כזה?

תשובתי: זאת בעיה כאשר מישהו בקבוצה רוצה לנצח. זאת אומרת, הארגון של המשחק שגוי. ברור, שגם המבוגר וגם הילד תמיד שואפים לנצח. זה דחף פסיכולוגי שקיים במידת מה בתוך כל אחד מאיתנו. אבל החינוך הוא בכך, שאתה מלמד את הילד בהדרגה למחשבה, שבלתי אפשרי לנצח לבד, אלא רק ביחד, ואז ההרגל נעשה טבע שני.

זאת פסיכולוגיה. בצורה כזאת, אומנו הרבה קבוצות בעולם שלנו: צוללנים, ספורטאים וכן הלאה. זהו אימון פסיכולוגי, כאשר האדם מבין שגם אם הוא מצליח במשהו, זה בכל זאת בזכות כל הקבוצה. לכן, חייבים ללמוד זאת. אפשר להחדיר זאת לתוך הילדים והם יחשבו, ירגישו ויתנהגו כך.

ישנה אפילו דוגמה טרגית של טביעת צוללת, כאשר למחצית מאנשי הצוות הייתה אפשרות להינצל ולמחצית השנייה לא הייתה אפשרות כזאת, אז המחצית הראשונה סירבה לעזוב את הצוללת, וכולם נִספו. הם הרגישו את עצמם כל כך מחוברים, עד שלא היו מסוגלים לעזוב את חבריהם!

הדוגמה הזאת מצביעה עד כמה מפותחת באדם ההכנה לחיבור, להרגשת "אנחנו", שבלעדיה לא קיים "אני".

מתוך הכנס באירופה, שיעור מס' 2, 22.03.2013

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest