דף הבית / המשבר ופתרונו / האחדות היא ערובה לניצחון, חלק א'

האחדות היא ערובה לניצחון, חלק א'

שאלה: מה בדיוק אנחנו חוגגים בחנוכה, ממה אנחנו שמחים, ואיך לעשות כך שהחיים שלנו היום יהיו שמחים לא רק בחג?

חג החנוכה מוקדש לאירועים שהתרחשו בשנת 167 לפני הספירה, למלחמת המכבים. אבל המלחמה התנהלה לא רק נגד היוונים.

בעָם ישראל עצמו היה פילוג גדול שחילק את החברה לשתי קבוצות: לאלה שהתנגדו לפלישה של היוונים ולאלה שתמכו בה. האליטה החילונית קיבלה ערכים חדשים, שהובאו על ידי היוונים לעָם ישראל.

והקבוצה השנייה, שקראה לעצמה "מכבים", התנגדה לחדירתה של התרבות היוונית לתוך העם היהודי. באופן כזה, בעם התרחש פילוג, מלחמה אידיאולוגית פנימית. וכל זה בתנאים של איום חיצוני רציני.

האם אפשר לראות כאן איזה שהם קווים מקבילים עם מה שקורה בימינו בחברה הישראלית, שגם היום חיה בתנאים של פילוג פנימי ואיום חיצוני?

תשובתי: כמובן שהמצב היום שונה בהרבה ממלחמת המכבים. כי היוונים לא באו כדי לכבוש את מדינת ישראל, הם רק רצו להחדיר בה את התרבות שלהם, יחס לטבע, מדע, דרך חיים.

זו הייתה המהות הפנימית של המלחמות הללו שנועדו להפיץ לכולם את החומריות היוונית. היוונים הסכימו שקיימים כוחות עליונים של הטבע, אבל הם פשוטים מאוד. העיקר, שהאדם ישתחווה להם, ובכל השאר הוא יכול לחיות איך שהוא רוצה.

הם לא דרשו מהאדם לחיות לפי חוקי החיבור והאחדות, כפי שזה היה נהוג בעָם ישראל. לכן עמים רבים קיבלו מרצונם את שליטת היוונים. אם האדם קיבל את התרבות היוונית, את הפסלים שלהם, את מגרשי המשחק, אז הוא היה הופך להיות כמוהם. מאוחר יותר, האנגלים והצרפתים ייסדו מושבות במדינות אפריקה עם מטרות זהות, בכך שהביאו להם את התרבות שלהם.

כלומר זו הייתה מלחמת תרבויות. בעם ישראל פרצה מלחמה מפני שהעם לא רצה לקבל מהיוונים את הגישה החומרית לחיים. זה הביא לפילוג פנימי בעָם ישראל: בין אלה שקיבלו את הגישה היוונית, ואלה שהתנגדו לה.

גישה חומרית לחיים התקבלה דווקא על ידי האליטה, קציני הצבא, העשירים, המנהלים, השכבה העליונה ביותר של החברה.

שאלה: ומה הייתה התרבות של עָם ישראל באותה תקופה, שעליה הוא כל כך שמר מהיוונים?

תשובתי: זו הייתה אותה התרבות, שהתייצבה בקבוצת אברהם על בסיס של "ואהבת לרעך כמוך". היא חיברה את כולם בקשרי אהבה והשפעה הדדית. כל אחד הבין, שהוא מחובר עם כולם וקיים רק הודות לחיבור ולאחדות הזאת.

ועל ידי המימוש של חיבור כזה ביניהם, הם הרגישו את הקשר שלהם עם הכוח העליון של הטבע. כי בכל הטבע פועל רק כוח עליון אחד שאפשר לכנותו "בורא".

הכוח הזה מאיר לאדם לפי החוק של השתוות הצורה. כאשר אנחנו מתחברים בינינו, אז אנחנו גם כן הופכים לאחד כמו הכוח הזה. ולכן הוא מתחיל להאיר לנו ואנחנו מרגישים אותו. אנחנו מרגישים את ההארה הזאת, את הנוכחות של הכוח הבהיר בינינו, שמביא לנו ברכה והצלחה בכל הפעולות שלנו.

זה כמו אנרגיה טובה שמתגלה בכל אדם מעָם ישראל ובכל העָם הזה יחד.

שאלה: אם הכוח הזה נושא כזה טוב, אז למה היוונים היו נגדו?

תשובתי: העניין הוא, שלצורך הגילוי של הכוח הזה בחיבור שלנו, צריך לנהל מאבק עם האגו שלנו. כי האגו דוחה אותנו זה מזה וצריך כל הזמן להילחם בו ולהשתדל להיות בנטייה להימשך לכולם.

לכן אנחנו חייבים לעורר את כוחות החברה, כדי שהיא תחייב כל אחד ותמשוך אליה, תפרסם את הידע הזה ותקרא לכולם לדאוג לכולם. זו נקראת "ערבות הדדית". העיקר, זה החיבור והאחדות בינינו. רק הודות לה אנחנו קיימים ומנצחים.

מתוך התוכנית "חיים חדשים", שיחה מס' 470, 11.12.2014

ידיעות קודמות בנושא:
מלחמת המכבים המודרנית עם האגו הגלובלי
מלחמת המכבים
המנווט שעומד בדרך אל האור

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/j3gY0

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest