דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / האור יסיים את הבנייה

האור יסיים את הבנייה

אם אנחנו רוצים לבנות מקום לגילוי הבורא, כל אחד מאיתנו וכולנו יחד צריכים לעורר את האהבה בינינו. אבל צריך להיזהר שזה לא ימחק את כל שאר ההרגשות. כל אחד צריך לבדוק בצורה ביקורתית את היחס שלו, כדי שמעל לכל זה – "על כל פשעים תכסה אהבה".

העבודה הפנימית הזאת נקראת "התעוררות האהבה בלב החברים". היא יכולה להתגלות במידה מסוימת גם מבחוץ, אבל העבודה העיקרית נעשית בתוך האדם. ואז עוברים מאהבת הבריות לאהבת הבורא.

בעולם הזה אנחנו מקבלים דימוי מקולקל אודות מושג האהבה, ולא מבינים אותה בצורה נכונה. האהבה האמיתית היא כשאני רוצה לעזור לאחר להגיע למצב הטוב ביותר, ומאחל לו את כל הטוב. זה סימן לאהבה.

לא משנה איזו אהבה זו תהיה: אהבה לבורא, לבריות, לחברים – הדבר הגדול ביותר שאליו אנחנו יכולים לשאוף – הוא גילוי הבורא, שממלא את כל הרצונות והשאיפות. זה נוגע לכל בני האדם. ואם אנחנו עוסקים בהפצה ומנסים, מכל הלב, להציע לכל אחד, בצורה המתאימה לו, את האפשרות לגלות את הכוח הטוב שמנהל את העולם – זה סימן לגילוי האהבה שלנו.

אפילו אם עדיין איננו מרגישים את האהבה הזאת בלב, אלא פשוט פועלים ומשתדלים לצרף לפעולה הזאת כוונה ושואפים לגלות לכולם את שיטת גילוי הבורא, אנחנו מחייבים בכך את עצמנו להוסיף לזה חום, יחס אנושי, מחשבה על טובתו של האדם. לא משנה מיהם אותם האנשים שאנחנו פונים אליהם – הרעים ביותר או הטובים ביותר. הרי גילוי הבורא ירפא את כל הפשעים.

זה יהיה סימן לכך שאני משתוקק לאהוב אותם, על אף שבינתיים אינני מרגיש כלפיהם שום אהבה.

גם מתוך העולם שלנו אנחנו יודעים כיצד מתגלה האהבה. אם ההורים אוהבים את ילדיהם, רואים את זה לפי היחס שלהם, כי הם הרי רוצים רק טוב לילדיהם ושמחים בכל פעם מההצלחות שלהם. האהבה מתבטאת ברצון להביא את מושאי האהבה למצב הטוב ביותר – לגילוי הבורא. ואת זה אנחנו משתדלים לעשות עם כל החום. והסימן לפעולה נכונה – הוא השמחה.

וכך, דווקא על ידי הדאגה הפנימית שלנו, אנחנו מעוררים את ליבם של החברים. אבל אם האנשים רחוקים מהעבודה הפנימית, יש צורך לבצע פעולות חיצוניות. צריך לקחת בחשבון את התפיסה של האדם, ולכן גם ביחס לחברים צריך להשקיע מאמצים פנימיים וחיצוניים, כדי לעורר את האהבה, ולהשתדל להעלות את מצב רוחם.

וכל הזמן צריך לדאוג לאותו המקום המשותף, שבו אנחנו מצפים לגלות את הבורא, עד שהוא ייבנה, בהתאם לכל התכונות של המדרגה הרוחנית הראשונה. כשאנחנו לומדים, מדברים, עוסקים בעניינים שונים, אנחנו צריכים כל הזמן לחשוב רק: כמה אנחנו מוסיפים את הגילוי למקום המשותף, כך שהוא ייבנה יותר ויותר, עד שנוסיף לשם את הפרט האחרון, והמקום הזה יהפוך להיות ראוי לגילוי הבורא.

כך אנחנו פועלים מצידנו, ויחד עם זאת, אנחנו מבקשים שיבוא מלמעלה האור המחזיר למוטב ויסיים את כל הבנייה הזאת. אנחנו צריכים להרגיש שאנחנו שותפים בהקמת "הבית המשותף" הזה, שבו משתתפים אנחנו, מצד אחד, והבורא, מהצד השני.

מתוך שיעור על אגרת של הרב"ש, 03.01.2012

ידיעות קודמות בנושא:
תעניק אהבה
רחוב דו-סיטרי
שתי פרדיגמות, שני עולמות

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/hevOF

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest