דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / האור הוא האנרגיה של החיים

האור הוא האנרגיה של החיים

הכוח הנוסף שנחוץ כדי לעבור ממצב הדומם למצב הצומח, מגיע באמצעות הבירורים הפנימיים. השבירה עצמה כבר הוטבעה בתוכנית הבריאה, והאדם אינו נדרש לבנות את עצמו כאדם! עליו רק לערוך בירור.

לאחר השבירה, אנחנו קיימים בין הטוב והרע, וכל הזמן מבררים ביניהם. בהתחלה הבירור נעשה בדרגת הדומם: בין האלקטרונים והחלקיקים הבסיסיים, המולקולות והדו-קטבים. הבירורים האלה נעשו במשך מיליארדי שנות היווצרות כדור הארץ, שעבר תקופות של התחממות והתרחבות או של התקררות והתכווצות.

באמצעות הבירורים הללו הדומם מושך על עצמו את האור המחזיר למוטב, וכתוצאה מכך מגיע לשלב הבא, ומתחיל את הבירורים בדרגת הצומח, שכבר מתפתחת ומקבלת צורות שונות. הדומם רק שומר על הקיום שלו, שנוצר כתוצאה מפעולתם של שני הכוחות המנוגדים: האלקטרונים, הפוזיטרונים והחלקיקים הנוספים שמרכיבים את החומר הדומם. אך בצמח, חוץ מהחומר, קיימת תוצאה נוספת שגורמת לו להיות דומה במשהו לבורא. החומר הצומח מתחיל להראות שהאור פועל בתוכו.

זה דומה לד' בחינות דאור ישר. בחינה א' מתפתחת כשהיא עוברת לבחינה ב', שרוצה את ההיפך ממה שרצתה בחינה א'. וכך הצמח, שיש בו את הכוח שמתנגד להיות דומם, מסרב למות ורוצה להתפתח. כתוצאה מהכוח הזה הצמח הופך את עצמו לדבר ההפוך מהיסוד שלו, מהטבע שלו. הכוח הזה נקרא כוח החיים, כוח הצומח, שנולד מכוח החומר הדומם. זהו כוח הבינה, המנוגד לכוח החכמה, בחינה ב' ההפוכה מבחינה א'.

לאחר מכן מתחילה התפתחות בדרגה גבוהה עוד יותר: דרגת החי, שיש בה כוח חיוּת כפול ביחס לחומר הדומם. בדומה לבינה שמולידה את זעיר אנפין שכולל בתוכו את שני הכוחות הללו: חכמה ובינה. לכן בדרגת החי קיימות הרבה יותר תכונות שדומות לבורא. הבהמה דומה לבורא בכך שהיא מתרבה בכוחות עצמה, נעה בכוחות עצמה, יש לה הרבה יותר חופש מאשר לצמח. אולם, כל החופש הזה ניתן לה מלמעלה, כדי להראות לה בסיום ההתפתחות שלה שהיא לגמרי אינה חופשית!

אך כדי להבין זאת, החי צריך להרגיש בהתחלה שהוא חופשי, בעל הבית על החיים שלו ועל כל כדור הארץ, כפי שחושבים כל בני האדם. הרי האדם קיים בדרגת הגוף הבהמי.

ולאחר מכן, מדרגת החי נולדת דרגת המדבר. אך כל ההתפתחות מתבצעת תחת השפעת האור העליון. בדרגות הדומם, הצומח והחי, ההתפתחות היא מחויבת מלמעלה, והאור נמשך בצורה אוטומטית. אולם בדרגת המדבר כבר מתעוררת השאלה על ההתפתחות העצמאית, על חופש הבחירה, בניית הסביבה.

מלמעלה מובילים את האדם לקבוצה, נותנים לו את הספרים, את הנקודה שבלב, את כל המרכיבים הנחוצים להתפתחות. אך הוא בעצמו צריך לממש אותה. אחרת יקדמו אותו בדרך הייסורים. בדרגת האדם אנחנו צריכים לבנות בעצמנו את כל מה שחסר לנו לצורך ההתפתחות הנוספת, ולמשוך בעצמנו את האור באמצעות הכוונות שלנו. בכך אנחנו נעשים דומים לבורא.

כשאני מושך את האור, אני בעצמי בונה את העולמות, הפרצופים, האדם. הכוונה היא הפעולה המיוחדת שלי בדרגת האדם, שאינה קיימת באף דרגה אחרת. מלבד הכוונה שנבנית בזמן הלימוד, כשאנחנו מושכים את האור, כוח החיים שמפתח את החומר שלנו – כל יתר התהליך מתבצע בצורה אוטומטית, ללא שום בחירה.

מתוך שיעור על ספרו של בעל הסולם "תלמוד עשר הספירות", 16.02.2011

ידיעות קודמות בנושא:
בחיפוש אחר נוסחת החיים האלכימית
המדע על טבע ההשפעה
רגיש, כמו אבן…

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/GnCmk

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest