האוהלים בכיכרות

שאלה: לפני מספר ימים החלה בארץ התארגנות של זוגות צעירים, שמקימים ערי אוהלים במקומות ציבוריים במחאה על העלייה במחירי הדירות. האם זה מוביל לתיקון?

תשובתי: זה טוב. אבל מה יכולה לעשות עבורם הממשלה המסכנה שלנו? אנחנו חושבים שהם יכולים לעשות מה שהם רוצים: היום יחליטו ומחר יבצעו. אך זה לא כך. האם הממשלה לא ידעה על הבעיות האלה? האם השרים פשוט לא רוצים להתכנס לישיבה ולהחליט שממחר יתחילו לבנות בתים חדשים וזולים?

לא, זוהי בעיה חברתית גדולה. ובכלל, כל הבעיות קשורות יחד, וביניהן גם הבעיה הזאת. ולא נוכל לתקן אף אחת מהן, אם לא נתקן את הקשר בין האנשים במדינה. אף אחד לא יעזור: לא ראש הממשלה, לא הכנסת, ולא אלה שיושבים באוהלים בכיכרות הערים.

טוב שהם יושבים, טוב שראש הממשלה מודאג ומפחד מהם, והם מציבים בפניו דרישות. אולי זה יוביל אותם סוף כל סוף לחישוב הנכון: התיקון לא יבוא מראש הממשלה. ואפילו הכסף לא יפתור שום דבר. יש כאן בעיה עמוקה הרבה יותר. אפילו אם יהיה למדינה מספיק כסף, השלטונות לא יוכלו לקבל שום החלטה חיובית.

אנחנו צריכים להבין שהיום אין מצבים מקולקלים בודדים. עכשיו, כשהטבע נעל אותנו ברשת אינטגרלית, הכול תלוי רק בחיבור בין בני האדם. אין אף בעיה חברתית, ולו הקטנה ביותר, שניתן לפתור אותה ללא קשר חברתי הדדי, ללא קשר בעם ובעולם. אם לא תשתמש באמצעי הזה, לא תוכל לעשות כלום.

אפילו אם הבעיה נראית לך שולית וטכנית בלבד: "מה יש, תן פקודה, תשחרר קרקעות ושיתחילו לבנות". אך הם לא יוכלו לעשות את זה, מפני שהם ייתקלו במעצורים פנימיים שלא יהיה ניתן להתגבר עליהם. זה כמו לדרוש מאדם השפעה טהורה, הוא פשוט לא מסוגל לזה. לא מסוגל.

אז תדעו: היום, הפתרון של כל בעיה הוא רק הערבות. אין ערבות – אין פתרון. דווקא את זה אנחנו צריכים לפרסם, ולהיות בטוחים שרק בכוח הערבות נצליח ונתגבר על כל הבעיות.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "הערבות", 17.07.2011

ידיעות קודמות בנושא:
שבירת האגואיזם
האור מצידה השני של התמונה
כשהבעיות אינן נפתרות בצורה נקודתית