דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / האהבה אינה יכולה להפוך להרגל

האהבה אינה יכולה להפוך להרגל

laitman_2009-11-19_9481-70.jpg

שאלה: האם הדאגה לחברים תהפוך יום אחד לטבעית עבורי?

תשובתי: לא. טבעי יכול להיות רק האגו ששולט עליי. כל המצבים שלאחר מכן נמצאים מעליו ומושגים על ידי מאמצים תמידיים.

לצאת לרוחניות זה כמו להתעלות מעל הקרקע בעולם שלנו. אתה לא יכול פשוט להיות תלוי באוויר. דרוש עבור זה כוח שיחזיק אותך, בניגוד לכוח המשיכה.

כוח המשיכה הוא כוח האגו שלנו. הוא תמיד מושך אותי למטה ולכן ברגע שאני שוכח מהמטרה, אני מייד נופל על הארץ. אם אני רוצה להתחבר עם האחרים, קודם כל עליי להשקיע מאמצים בלתי פוסקים, כדי להחזיק ב"אוויר", בהשתוקקות לחיבור. לא יכולות להיות כאן הקלות: שכחה רגעית ואני מייד נופל.

זאת הסיבה שבגללה הדאגה לזולת אף פעם לא תהפוך להרגל ולטבע שני. ועל זה ניתן רק להודות. הרי בכך יש לנו אפשרות לממש בכל רגע את הבחירה החופשית שלנו.

אם ההרגל היה הכוח המניע אותי, הייתי הופך למלאך. מלאך נכנע לטבע שלו, לטבע ההשפעה. הוא עף באוויר, מפני שהוא "קל מן האוויר" ולכן לא פועל עליו כוח המשיכה הארצי האגואיסטי. ואילו על האדם הוא פועל.

מתוך שיעור על איגרת של בעל הסולם, 18.04.2011

ידיעות קודמות בנושא:
מה חסר לנו כדי לצאת?
לבקש עבור החברים
נקודת ההיתוך של הלב

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest