האדם בעולם מקושר הדדית – חלק ה'

הטבע הוא מורה קפדן

שאלה: בעל הסולם כתב שמכות הטבע מתרחשות באופן מדויק ובהתאם לדרגת ההתפתחות של החברה. כלומר, במידת ההתפתחות של החברה הטבע מתקן אותנו. במה התיקון במגפה הנוכחית נבדל מאותם נגיפים ואסונות שהיו לפני 100 שנה?

תשובתי: אנחנו מקבלים מהטבע מכות יותר ויותר גדולות בהתאם להתפתחות שלנו. נדמה לנו שהטבע מעניש אותנו, אבל אין זה נכון. הוא מלמד אותנו בכך שהוא מראה לנו באיזו דרגה ובאיזו מידה אנחנו טועים. אנחנו סוטים מהשתוקקות לחיבור בינינו ומאיחוד עם התמונה הכללית של הטבע. יוצא שאנחנו בעצם משתתפים מטופשים ובורים בטבע. אנחנו לא מבינים מה עלינו לעשות, או שאנחנו מבינים אבל לא רוצים לשמוע.

בסופו של דבר הטבע כל הזמן דוחף אותנו, מצביע על הטעויות שלנו, ואנחנו כביכול לא רואים אותן. כך המצליחים ביותר בינינו הם כביכול אלה שפחות שמים לב לטעויות האלה, לא אכפת להם מאי ההתאמה של האדם עם העולם הסובב. הם עושים הכול כרצונם, ועם זאת נחשבים למצליחים ביותר בעיני אחרים.

הערה: אבל הטבע בכל זאת דוחף אותנו לשיתוף פעולה ולסולידריות. אנחנו רואים שכאשר מתרחשים אסונות, אנשים מתחילים להתייחס זה לזה באופן רגשי ורך.

תגובתי: אבל זה לא מפני שהם מבינים משהו, אלא מתוך הכרח. ברגע שהמצב המאיים חולף,  הם מיד חוזרים להיות זה כנגד זה.

שאלה: כיצד הטבע יכול להביא אותנו לסולידריות, ליחסים רגשיים, אם המכות לא עוזרות? מה הטעם בהן?

תשובתי: הטבע דוחף אותנו לכך שבכל זאת נראה עד כמה שהוא אינטגרלי, ונרגיש בהתאמה באיזו מידה עלינו להיות אינטגרליים.

שאלה: כלומר, הטבע בכל זאת דורש מאיתנו כמו מבני אדם, כמו מנזר הבריאה, שנבין זאת בעצמנו ונרצה להיות במגע רגשי זה עם זה?

תשובתי: כן. כדי שבאיחוד בדרגה הגבוהה ביותר ניצור מערכת שנרגיש בתוכה את כל הכוח הפנימי המניע של הטבע ונהפוך להיות כמוהו: נצחיים, מושלמים ומשיגים הכול.

שאלה: כלומר צריך להתרחש רענון של הערכים בחברה?

תשובתי: בוודאי. בכל אחד ובכולם.

מתוך תכנית הטלוויזיה "עידן שלאחר נגיף הקורונה", 16.04.2020