האדם בעולם מקושר הדדית – חלק ב'

ניסוי של הטבע

שאלה: אנחנו רואים כיצד הטבע דוחף אותנו בכפייה לאינטגרציה. תחילה זו הייתה אינטגרציה שבטית, קהילתית כאשר אנשים התאחדו כדי לשרוד. אחר כך הייתה אינטגרציה קיסרית כפייתית, קולוניזציה ובהמשך אינטגרציה תרבותית, דתית, לאומית, קלאסית. היום כבר מתרחשת אינטגרציה כלכלית ומידענית.

כל זה התפתח בהשפעת הטבע, ללא ההשתתפות שלנו, אף אחד לא רצה בזה באופן ספציפי. ואז מופיע  פתאום נגיף שמפריד בינינו, מחייב אותנו להפסיק את הקשרים. לאן כל זה מוביל, זה כביכול נגד הטבע?

תשובתי: בעיקרון, גם כך אנחנו מתקדמים לקראת זה, להתרחקות הדרגתית זה מזה. פעם חיינו בקהילות, בכפרים, בחמולות, ואילו עכשיו לכל אחד יש דירה משלו. זוגות צעירים כבר לא חיים היום עם ההורים, אבל פעם זה היה טבעי. בזמנינו לכל ילד קטן צריך להיות חדר משלו, מרחב אישי משלו. האגואיזם שלו הופך להיות כל כך גדול, שלמרות שהילד בסך הכול בגיל 5 – 10 שנים, הוא דורש לעצמו מרחב נפרד, כלומר אנחנו רואים שהאגואיזם של האדם גדל.

כעת מתגלה הדרגה הבאה שהטבע מראה לנו, אם אתם קרובים זה לזה, אז היחסים ההדדיים שלכם גורמים למחלות ולמוות. כלומר, עליכם להיות במרחק של 2 עד 10 מטר זה מזה. בעיקרון, זה די טבעי, באופן כזה אנחנו יכולים להזיק פחות זה לזה.

שאלה: הטבע כביכול אסר עלינו להיות בקשר בינינו מפני שאלה קשרים אגואיסטיים?

תשובתי: כאן אנחנו לומדים דבר אחר. מצד אחד, בעל כורחנו הפסקנו לעבוד ובמשך פרק זמן מסוים מצאנו את עצמנו בחוג המשפחתי, לכן מופיעות בעיות מסוימות, מפני שהאדם לא התרגל לאורח חיים כזה. מצד שני, הבעיות מופיעות לא רק בין בני זוג, אלא גם בין הורים וילדים, בין הילדים עצמם וכולי. הן נושאות אופי סוציאלי, ויש לכך השלכות גדולות מאוד.

הטבע עורך עלינו ניסוי מסוים, כך אני רואה זאת. אני מסתכל על הטבע כעל שׂכל עליון שמוביל אותנו למצב מסוים כדי שנבין באיזה אופן עלינו להתנהג. השׂכל העליון יודע כיצד אנחנו למעשה פועלים, קובעים, מבינים את המצבים שלנו, באיזה אופן אנחנו יכולים למצוא מוצא בהשוואה בין נעים ולא נעים, במהלך ההתפתחות והתנועות השונות. הוא רואה, כיצד משתנים ההרגלים, המנהגים שלנו, בעיות סוציאליות ופתרונן.

בכל המדינות והתרבויות מתרחש כעת שינוי צורה בדרגה שונה בו-זמנית, אבל הוא בכל זאת מתרחש.

מתוך תוכנית טלוויזיה "עידן שלאחר נגיף הקורונה", 16.04.2020