דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / האגואיסט מסוגל ליותר

האגואיסט מסוגל ליותר

מתוך שיעור מס' 2 בכנס הקבלה בברלין.

מתוך הרצאתי בפורום הרוחני העולמי (World Spirit Forum) בארוסה, שווייץ, 23.01.2006: "אם תא בגוף חי מתחיל להתנהג בצורה אגואיסטית ביחס לאחרים, הוא הופך לתא סרטני הממית את הגוף כולו וכתוצאה מכך גם את עצמו. תא סרטני מתחלק ללא הרף ואינו מגיב לפקודות הגוף, תוך שהוא טורף את כל הסובבים אותו ללא כל מחויבות כלפיהם. כך גם האגואיזם בטבע: כשהוא מתפתח בפני עצמו הוא מוביל את הכול לקראת מוות, ובתוך כך גם את עצמו".

כאן טמונה כל הבעיה שלנו, ולא רק עם מחלת הסרטן. האגואיזם שלנו מפתח תכונות דומות לתכונותיו של תא סרטני, על אף שבטבע מוטבע איזון, והכול מתקיים על פי עיקרון שיווי-המשקל, מתוך שאיפה למצב מאוזן בכל הרמות. בטבע הדומם, הצומח והחי, הכול מתקיים רק לשם שמירת האיזון ושואף רק לאיזון.

אולם איננו מצליחים להבין נכון את הבעיה, איננו מתייחסים נכון לחוסר איזון הכוחות. חוסר האיזון בטבע נחוץ בכדי להביא אותו לאיזון גדול עוד יותר. אנחנו מתקדמים תמיד דרך שני המצבים: חוסר-איזון ואיזון.

בהתחלה היינו במצב אידיאלי של איזון בין המינוס והפלוס: כל המערכות בגוף פעלו באופן תקין. לאחר מכן הטבע יצר בנו מצב בלתי מאוזן: המינוס גדול יותר מהפלוס. לשם מה זה נעשה? – בכדי שנביא את עצמנו למצב טוב יותר. כיצד נוכל להביא את עצמנו למצב של איזון? – המינוס ניתן לנו מלמעלה, מהטבע, ואנחנו צריכים לאזן אותו בעזרת פלוס גדול יותר, ששווה אליו בגודלו. והפעולה הזאת מגיעה דווקא מאיתנו.

בצורה כזאת הטבע מאלץ אותנו לאזן את עצמנו. הוא בכוונה גורם לנו חוסר-איזון, ושוב, ברגע שאנחנו מאזנים את עצמנו, הוא יוצר בנו מינוס חדש, מלמעלה, ועלינו להפוך אותו לפלוס בכוחות עצמנו. כך אנחנו מתקדמים, אם אנחנו מבינים שבאופן כזה הטבע רוצה להעלות אותנו ממדרגה למדרגה.

בהתחלה היה לנו אגואיזם אפסי. בשלב מסוים הוא קיבל ערך של מינוס יחידה אגואיסטית אחת. לאחר מכן, פלוס יחידה אלטרואיסטית אחת, ושוב: מינוס שתי יחידות אגואיסטיות, פלוס שתי יחידות אלטרואיסטיות. כך הטבע מקדם אותנו.

אם אנחנו מבינים את העיקרון הזה, אנחנו מסוגלים לעבור בקלות רבה את מצבי הירידה, "המינוס", ולצאת למצבי העלייה. כל מי שמתקדם בדרך הרוחנית מרגיש זאת. "אתמול היה לי כל כך טוב. הבנתי הכול, ידעתי הכול, חוויתי הבחנות דקות ביותר, הכול הסתדר לי בראש בקלות. לעומת זאת היום, אני לגמרי אטום, אינני מבין דבר, אינני מרגיש דבר, הכול דוחה, הכול כל כך טיפשי, במה אני עוסק בכלל? וגם כל החברים האלה…"

בשבילי זה המצב עכשיו. לכן צריך לרשום את המצבים שלנו, כדי שיהיה ברור לנו מי אנחנו וכיצד אנחנו עוברים אותם. לאחר מכן נתחיל להבין בהדרגה שהירידות ניתנו לנו כדי שנאזן אותן באמצעות העליות. דרך פעולות הדרגתיות כאלו אנחנו מתפתחים, אם אנחנו מבינים מה עלינו לעשות.

למרבה הצער, אנשים בדרך כלל אינם מתעסקים בזה. הם אינם מגדילים את הפלוס, אלא במקום זה רוצים לחסל את המינוס. וכאן באה חכמת הקבלה ואומרת: "בשום פנים ואופן!" המינוס הוא כל האנרגיה שלנו, כל ההבנה שלנו, כל ההכרה שלנו. ככל שרצונו של האדם גדול יותר, האדם גבוה יותר, הוא מסוגל ליותר. הוא כמובן יכול לנצל זאת לטובה ולרעה. אך זה אינו חשוב, העיקר שהרצון גדול. בשום אופן אין להרוס אותו ולהוריד אותו עד דרגת הצומח.

הרי האגואיזם הוא כלי העבודה שלנו, בעזרתו אנחנו מתקדמים. אסור להרוס אותו. אפילו אם נרצה להרוס אותו, לעולם לא נצליח. אנחנו מתפתחים כל הזמן בצורה אגואיסטית, והיום הגענו למשבר האגואיסטי, דווקא כדי שעכשיו נתחיל להשתמש באגו בצורה הנכונה ולממש נכון את הרצון שלנו.

מתוך שיעור מס' 2 בכנס הקבלה בברלין

ידיעות קודמות בנושא:
כוח ההתנגדות
הכנה לנפילה
השנים שלי הן העושר שלי

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/Jinm6

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest