הַכְווָנה דקה להשפעה

אם אני מלכתחילה, בצורה מלאכותית, "נשפך" ממש כלפי החברים, מרכין את ראשי כלפי הקבוצה, לפחות ברמה הגשמית, אז בזה אני מכין את עצמי להכרת הבושה עבור הפגמים האגואיסטיים שלי ויכול לשרוד בהרגשה הזאת. אני אוכל לסבול ו"לעכל" אותה, אני לא מזדהה איתה, אני מודה על כך שאני מרגיש בושה.

כי הבושה מעמידה אותי נכון מול הבורא. בדומה להַכְווָנָה דקה, היא עוזרת לי לתפוס את הגל הנכון. ככל שהבושה שלי גדולה יותר, כך אני מכוון את עצמי בפס חד וצר של התדר שמוביל אותי לבורא, לאותן התכונות שאני רוצה לרכוש, שהתמונה לא הופכת למטושטשת לפניי, אלא להיפך, מאוד חדה.

מתוך שיעור על המאמר "מתן תורה", 28.10.2012

ידיעות קודמות בנושא:
אמת על גדלות החברים
כובד המזוודה תלוי בבעליה
ללא בושה, לשום מקום