דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / הֶרְגל לתת טוב במתנה

הֶרְגל לתת טוב במתנה

שאלה: בכללות, המשימה שלנו היא לשנות את הכוונה מ"על מנת לקבל" ל"על מנת להשפיע". האם אפשר לחנך לזה? האם אפשר על ידי שיטות פדגוגיות להפוך את זה להֶרְגל?

תשובתי: דווקא לזה מוביל אותנו החינוך האינטגרלי, לשינוי של הכוונות. בכלל, החינוך צריך לדאוג רק לכוונות, ולהיפך, לא לגעת ברצונות. לחנך, זה אומר ללמד את אומנות ההשפעה, כלומר, איך מרכיבים כוונת השפעה על כל רצון ורצון.

שאלה: אבל האם בילדים אנחנו לא מטפחים ערכים בצורה של רצונות אלו או אחרים?

תשובתי: על ילדים פועלת רק דוגמה. הם תופסים ומעתיקים הכול, כולל ההליכה והתנוחות. לכן חינוך, זה דוגמה. אתה עצמך משתקף בילדים, ולכן קודם כל אתה צריך לשים לב לעצמך.

יתרה מזה, על ידי הדוגמאות החיצוניות שלך אתה מעביר, "משדר" להם כוונות. פשוט אין לך שיטה אחרת להעברת כוונות. המילים לא עוזרות, לא קיים חיבור יותר מוטעה, מאשר חיבור במילים. אבל פעולות חיצוניות הן לטובת הזולת, אפילו שהן לא כנות ושקריות, הן בכל זאת מזמינות תגובה ורצון להחזיר טוב.

נאמר: "אחרי המעשים נמשכים הלבבות", כלומר, הרצונות. ולפעולה הזאת אפשר להרגיל מילדות: בהתחלה לא ידעתי, לא חשבתי, לא רציתי, אבל כך לימדו וחינכו אותי ואני כבר לא יכול אחרת. בדיוק כך ההורים בזמנו הקנו לנו הרגלים מסוימים שנשארו לכל החיים. הגוף לא מבין ולא מקבל שיטות אחרות, דווקא "הרגל נעשה טבע שני", גם אצל הילדים וגם אצל הגדולים.

מתוך שיעור על "הקדמה לספר הזוהר", 04.03.2013

ידיעות קודמות בנושא:
זה לא חיים, אלא דוגמאות על גבי דוגמאות
דרושה דוגמא ולא מילים
לחנך בטוב

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest