דרך שאין לה סוף

בעל הסולם, "הקדמה לספר הזוהר", אות נ"ה:

"כי בשיעור הטהרה, של הרצון לקבל שבו, משיג האורות והמדרגות, של נשמתו, הנקראים נרנח"י. וכל מדרגה שמשיג, הרי האורות של אותו מדרגה, מסייעים לו בטהרתו. וכך עולה במדרגותיו, עד שזוכה להגיע, אל השעשועים, של תכלית הכונה שבמחשבת הבריאה."

שאלה: האם הדרגה "לקבל על מנת להשפיע" מיועדת לכל נשמה ונשמה?

תשובתי: כן ולא. אפשר להשיג אותה לא רק באופן ישיר, אלא גם בדרך של התכללות. כי אנחנו מדברים על מערכת אנלוגית, אינטגרלית מושלמת, שבה כולם מקושרים עם כולם ובכל אחד נמצאת תבנית כללית, כמו בתמונה הולוגרפית.

כל העניין הוא, איזה תפקיד יש לי בתמונה הזאת: האם אני חלק מה"רגל", מה"ראש", מה"לב" או מאיבר אחר ב"גוף" הכללי? – בטוח שאני אשיג הכול, אבל את החלק שלי של המערכת אני משיג בצורה פעילה, בכך שאני פועל באופן עצמאי.

יש לי חיסרון משלי, וכמו כן חיסרון שנרכש מכל השאר. קיים אני עצמי שנובע מהיסוד שלי וקיימים כולם. לכן ההשגה שלנו היא לא זהה. כל אחד משיג את כל המערכת בשלמות ונמצא באין סוף, אבל יחד עם זה, כל אחד "מקנא" באחר, מפני שלכל אחד נקודת מוצא שונה. גם זה דורש עבודה ותיקון.

ואחר כך אנחנו יוצאים לכזאת דרגה, שבינתיים לא ידוע לנו עליה שום דבר. ההתפתחות נמשכת ונעלמת אי שם. הכלים יצטרכו לגדול ולהפוך למשהו לא ידוע…

שאלה: מדוע האדם צריך להשיג את מחשבת הבריאה?

תשובתי: כי זהו הרצון של העליון, של הבורא. כי מחשבת הבריאה זה הבורא.

המילים שלנו הן אינן נכונות, אבל אנחנו נאלצים להשתמש בהן. נאמר כך, קיימת מציאות בלתי מושגת שנקראת "מאציל". הוא בעצמו לא מושג, אבל יש לו מחשבת הבריאה, כלומר יחס כלפינו.

כתוצאה מהמחשבה הזאת עלינו, נעשתה פעולה. הוא ברא רצון לקבל ועשה איתו כל מיני פעולות. אבל העניין הוא לא בזה שאנחנו נישאר בתוך הרצון לקבל הזה. כי הרצון והאור, זה הסך הכול של שתי התכונות – קבלה והשפעה, שאותן הוא בחר כדי להעלות אותנו בסופו של דבר מעל שתיהן.

זה אומר שאנחנו עולים לא רק מעל לקבלה, אלא גם מעל להשפעה, כי הן לא תוכלנה להתקיים זו ללא זו. אנחנו צריכים להבין את מחשבת הבריאה שלו ואפילו לעלות עוד יותר למעלה, לֵמה שאנחנו לא יכולים לדבר עליו היום, מפני שאיננו יודעים מה זה.

זאת היא הדרך של ההשגה שמובילה אותנו לתכלית הלא ידועה. ברצונות שלנו אנחנו בכלל לא יכולים להשיג משהו יותר נעלה מהם, ואילו כאן מדובר על מה שנמצא מעל לגמר התיקון. ובכל זאת צריך להבין, ששם נמצאות מטרות שבאמת תואמות למאציל. בכך שמבררים את התהליך ההוא שדרכו אנחנו עוברים, צריך להגיד שהיחס שלו אלינו לא נמצא למטה מאותה המדרגה שבה הוא נמצא בעצמו ושעליה איננו יודעים דבר, כי אליה אפילו לא נמשכים השורשים שמהם באים הענפים שלנו.

לכן, בכך שאנחנו יודעים על האפשרות הזאת, אנחנו גם כן צריכים להבין היכן אנחנו נמצאים היום.

מתוך שיעור על "הקדמה לספר הזוהר", 01.08.2012

ידיעות קודמות בנושא:
שלבים של דרך גדולה
למצוא את מקומי במחשבת הבריאה
קו המונח אל האור

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/yWhgo

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest