דרישה משותפת

2012-03-25_753_w.jpg

עכשיו כולנו, גברים ונשים, כל אחד מעצמו וכולם יחד, בכל היבשות, בכל המדינות, בכל הקבוצות, התאספנו, כדי לגלות על ידי המאמצים והרצון המשותפים שלנו, את האפשרות להרגיש את הבורא, את הכוח היחיד של הטבע, שבתוכו אנחנו קיימים, שמקיף, ממלא, מוליד אותנו, מניע אותנו, וקובע את כל המחשבות והרצונות שלנו. זהו הכוח היחיד שקיים, שבתוכו אנחנו נמצאים, והמשימה שלפנינו היא להרגיש אותו, לגלות אותו לעצמנו.

הגילוי הזה מתרחש בהשתוות התכונות, הכוונות, הרצון, בהשתוקקות ההדדית זה כלפי זה, בינינו לבין הבורא. אדם לבדו לא יכול לפנות לבורא, מפני שהוא אגואיסט, מנוגד לחלוטין לבורא ולא יכול לשנות את עצמו. זה לא בכוחנו, כי יש לנו רק טבע אחד, לקבל. ואילו התכונה של הטבע, של הכוח העליון, זו השפעה, לכן אנחנו לא מרגישים אותה, אנחנו הפוכים לה.

כדי להרגיש אותה, אנחנו צריכים להפוך להיות דומים לה, משפיעים. זה אפשרי, אם אנחנו נתאסף בקבוצה וננסה להתעלות מעל עצמנו, להתחבר עם ההשתוקקויות הדומות של החברים, שגם כן רוצים לצאת מתוך עצמם, מחוץ לעצמם, מחוץ לגופם, מחוץ לאגו שלהם, מחוץ למחשבות ולרצונות שלהם רק לתוך רצון אחד ויחיד לפנות לבורא, בדיוק כפי שהוא פונה אלינו, מעל לכל הרצונות והמחשבות האגואיסטיים שלנו.

כדי לעשות את זה אנחנו צריכים להתאחד, לא רק כדי שתהיה לנו השתוקקות אחת גדולה לבורא, שמוכפלת בכמות גדולה מאוד של החברים שלנו בעולם. אלא גם מפני שכשאנחנו מתחברים יחד, אנחנו הופכים את הכוונה האגואיסטית שלנו לתכונה כללית משותפת שקיימת בינינו. ובתכונה המשותפת הזאת אנחנו צריכים להתחיל להרגיש את הכוח העליון.

הדרישה המשותפת שלנו לבורא היא, שהוא יעזור לנו להשתנות ולהידמות לו, להרגיש אותו, וזוהי כבר תפילה. כל קבוצה וכל הקבוצות יחד, החלק הגברי והנשי, כולם חושבים רק על איך אנחנו נאלץ את הבורא, נכריח אותו לשנות אותנו להפוך להיות כמוהו. אנחנו מבינים שללא עזרה מלמעלה אנחנו לא נשתנה. ולכן הבקשה שלנו, הדרישה שלנו היא מתוך ייאוש, מתוך הכרח. אין לנו ברירה אחרת. הוא חייב לעזור לנו. כל אחד צריך לחשוב שהוא מתפלל עבור האחרים, כדי שכל החברים שלו יזכו לגילוי הבורא וזה יהיה מספיק לו.

אנחנו מנסים לא לדבר על תופעות שליליות, על הפרעות, על הדאגות שלנו. להיפך, אנחנו מאושרים שזכינו לכזאת הזדמנות לפנות לכוח העליון, שהוא נתן לנו את הרצון הזה, אסף אותנו יחד, דחף לכך שאנחנו נתאסף לרצון אחד ויחיד ונפנה אליו. ואת כל זה עשה הבורא. האדם לא קיים כאן. אבל אנחנו מודים לו על כל מה שהוא עושה איתנו. אנחנו לא מדברים על שום דבר שלילי, שורה בנו רק הודיה, הרגשת הקשר בינינו, ויחד עם זה הבקשה שתכונת ההשפעה והאהבה תתגלה בנו יותר.

מתוך סדנא מס' 2 בכנס בליטא, 24.03.2012

ידיעות קודמות בנושא:
ה"אני" החדש שלי
פגישה ראשונה
לשמח את הבורא

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/6W9FR

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest