דרושה התחלה חדשה!

החגים והמועדים שעליהם מדובר בחכמת הקבלה הם לא תאריכים בלוח השנה הרגיל, אלא מצבים פרטיים מיוחדים של האדם. אם האדם מגיע לעשות עם עצמו חשבון נפש יסודי, זה סימן שהוא הגיע להתחלה חדשה, שנקראת "ראש השנה". ואז מתעוררת בו התפילה המתאימה.

למעשה, כל חג הוא חשבון נפש ותפילה, כי הרי אין שום דבר חוץ מתיקון הרצונות שלנו. אך מה שמיוחד בראש השנה הוא שהוא קורה לאחר בירורים רבים. ראש השנה לא מגיע עד שהאדם לא בודק את כל כולו, את כל הרצונות שהתגלו לו. הרי כל מדרגה עליונה כוללת בתוכה את כל המדרגות הקודמות כחלק קטן ממנה.

אך כאשר האדם עושה חשבון על כל הפעולות והמחשבות שלו, הוא רואה שהוא לא מצליח, לא מתקדם, לא בנוי בכלל לעלייה הרוחנית. משתלטים עליו ספקות ביחס לרוחניות, קנאה כלפי האחרים, הוא רוצה להיות למעלה מהם וחושב: "למה הם ולא אני?", וכן הלאה.

ולאחר הרבה חשבונות כאלה, כשהוא רואה שהוא ממש אבוד, הוא סוף סוף מרגיש שהוא זקוק להתחלה חדשה. הוא רואה שאין לו ברירה, כי הרי כל החישובים, הבירורים, הביקורת, הקנאה והשנאה – אינם משתנים עם השנים. והדבר היחיד שנשאר לו הוא התפילה, הצעקה לעזרה, מפני שרק הכוח העליון יכול לעזור לו כאן. הצעקה הפנימית הזאת נקראת תפילת ראש השנה, התחלה חדשה.

ועד אז, האדם רואה שהוא אבוד לגמרי. הוא רואה שכל העולם אינו מסכים עם מה שהוא עוסק בו, והוא בעצמו אינו מבין מה קורה איתו ומהי הדרך הזאת. כל הביקורת שלו נובעת מתוך האגואיזם שלו.

לאחר מכן, התפילה מדברת על "זיכרונות", על הצורך לעשות ביקורת על כל הדברים, ועל "שופרות", על כך שאנחנו צריכים להגביה את הדרך הרוחנית שלנו למרות הכול (המילה "שופרא" בארמית פירושה "יופי"). וכאן, כדי להתקדם האדם חייב פשוט לפנות למקורות.

קיימות בעולם שמועות רבות, אנשים רבים שמשפיעים על האדם, מחדירים בו את דעותיהם ומושכים אותו לכל מיני כיוונים. אך האדם צריך להעמיד דיין קשוח על עצמו וכל הזמן לבדוק את עצמו עם המקורות, עד כמה שהוא מבין את הכתוב, בצורה בלתי תלותית באגו שלו, ברצון להתעלות, להרוויח, להיות גדול יותר מהאחרים. האדם צריך רק לרצות להשיג את כוח ההשפעה ולהיטמע בתוך אותם האנשים שביניהם שוכן הבורא, כמו שכתוב "בתוך עמי אנוכי יושבת".

מתוך שיעור על מאמר של הרב"ש, 26.09.2011

ידיעות קודמות בנושא:
היום שבו נברא האדם
ליד שער התפילה
חתימה טובה לכם בספר החיים!