דרגת חי

אם היה מגיע חייזר ומסתכל עלינו, הוא היה אומר שבני האדם – הם אותן בהמות מוכרות, רק שתוכנת הניהול הפנימית שלהן יותר מורכבת. אנחנו יכולים בתחכום יתר לעסוק בלסדר את חיינו בנוחיות רבה יותר, אבל בסופו של דבר אנחנו – אותן בהמות, רק טיפה יותר מתוחכמים ומתקדמים.

אבל, מדוע יחד עם זאת אנחנו מכנים את עצמנו בני אדם – זו שאלה. הרי אנחנו שקועים באופן מוחלט בעיסוק בגופנו, ובזה אנחנו למעשה לא שונים מהחיות!

לאדם יש עוד שאלה: "מה יהיה לאחר מותי?". את זה אין לדרגת חי! אך לאדם שאלה זו חיונית ביותר, כדי שהוא יוכל להעלות את עצמו מעל לחיים האלה, בעודו חי בעולם הזה. כלומר לאדם ניתנה השאלה על משמעות קיומו, כדי שהוא יהפוך לאדם, ולא יישאר בדרגת חי.

האדם הופך לאדם, רק כאשר הוא מתחיל להרגיש חיים מחוץ לחיי הגוף שלו, כשחי או מת, כשהוא מפתח בתוכו יכולת להרגיש קיום ברמה הבאה, היותר גבוהה. ואת המצב הזה הוא חייב להשיג במשך תקופת החיים, שבין היוולדו למותו בעולם הזה. בזה בעצם מסתכמת המשמעות של חייו !

כל עוד לא יצאנו לרמה זו, אנחנו – בהמות, אשר תוכנתו באופן מדויק ומוחלט בתוך הגוף הבהמי שלנו, ובו אנחנו קיימים וקושרים עצמנו רק אליו.