דעתו של מיכאיל חזין

חוות דעת: "המודל של ההתקדמות המדעית-טכנולוגית הגיע למבוי סתום ולא ישוב לעולם. לפניו, האנשים בימי הביניים חיו בסחר חליפין טבעי. הכול התבצע לפי הזמנה, ללא סכנה שהסחורה לא תימכר. אבל, ככל שחלוקת העבודה גבוהה יותר, כך הסיכונים גבוהים יותר: יצרן הרכיבים אינו יודע מה יהיה איתו. הסיכונים הולכים וגדלים, והבנקים לוקחים אותם על עצמם באופן חלקי: הם נותנים את הכסף, והיצרן הרי יכול לפשוט את הרגל, והבנק יאבד הכול.

מתחילת המאה ה-20 רמת חלוקת העבודה, כלומר הסיכונים, גדלה עד כדי כך שהבנקים לא יכלו לקחת אותם על עצמם. ואז נוצרו בנקים מרכזיים, שקיבלו על עצמם את הסיכונים, כשמימנו מחדש את הבנקים הרגילים. המערכת הזאת פעלה על לתחילת שנות ה-80. הם התחילו לעורר את הביקוש. אבל היום גם המנגנון הזה מיצה את עצמו. פשוט בלתי אפשרי לשמור על הרמה הנוכחית של חלוקת העבודה לנוכח הסיכונים העכשוויים".

התייחסותי: האפשרות היחידה להקטין את הסיכונים היא על ידי הכרת האינטגרליות של העולם הגלובלי והחינוך של כולם לצורך ליצור מודל עולמי אחיד של צריכה נבונה ומוגבלת.

ידיעות קודמות בנושא:
העולם מתפרק לאשכולות
כל העולם הוא קבוצת סיכון אחת גדולה
מה לעשות עם סיכונים גלובאליים?