דג מוזר

Laitman_2013-06-14_5481_w.jpg

שאלה: איך אפשר לפתח בתוכי תפיסה חדשה, שמאפשרת לצאת מהאקווריום של העולם הזה?

תשובתי: קודם כל, אני צריך לחקור את הדרך שבה אני חי. יש בי רצון לצאת מהאקווריום הזה, אבל כל החושים שלי פועלים בתוכו.

אני שואף להשתחרר, אבל זוהי רק דרישה פנימית שממנה אני מרגיש את עצמי לחוץ בתוך מלחציים. ומה הלאה? איך אני יכול לצאת מהאקווריום ולהרגיש את העולם החיצוני?

heb_o_rav_2014-05-12_program_olamot-nifgashim_kabbalah-vemada-5-pic1

אני רוצה להשאיר בתוך האקווריום את גוף הדג שלי ולברוח החוצה, כמו איזו רוח חסרת גוף, כדי שהנשמה שלי תפרוץ החוצה מהדג הזה, מהמים, מתוך האקווריום ותתחיל לחיות מחוצה לו! רצון כזה אני מרגיש! הרצון הזה נובע מאותה הנשמה עצמה שמשתוקקת לצאת מהגוף שלי.

ובמקרה כזה דרוש לי מדריך שייעץ לי מה לעשות, אם אני כזה דג לא נורמלי. או שמשהו לא בסדר אצלי בראש, או להיפך, אני כבר התפתחתי עד למדרגה הבאה.

ההשתוקקות הזאת נראית לא נורמלית, כי 99% מהאנשים חיים בנחת בתוך האקווריום ומרגישים את עצמם מצוין. ואילו אני, פתאום מרגיש שבשבילי החיים האלה באקווריום נעול, הם יותר גרועים ממוות ואני חייב לצאת מתוכו. אני חייב לגלות את המציאות החיצונית, להכיר את הכוח העליון, להכיר את העולם שנמצא מעבר לקירות של האקווריום, שהפך עבורי לבית סוהר.

ואז אני מתחיל לחפש איך אפשר לבצע את המהפכה הזאת בתוכי, ואז אני מוצא את חכמת הקבלה. חכמת הקבלה אינה מלמדת את המתחיל מה שנמצא מחוץ לו, כי בינתיים אין את מי ללמד. בינתיים אין לי שום דבר, חוץ מרצון לצאת מגופו של הדג. חכמת הקבלה מלמדת אותי איך לצאת החוצה.

וכאשר אני אמצא את עצמי מחוץ לאקווריום, אני אתחיל להתפתח בעולם החדש. העיקר, זה לצאת! נשאר האקווריום והדגים שבו, עם הגוף הפיזי שלהם וכל ההרגשות שלו בתוך המים. אבל אותו הרצון המיוחד שהתעורר בדג הזה, שנקרא "נקודה שבלב", ייצא החוצה מתוך האקווריום, וממנו יתחיל להתעצב חוש חדש, גוף רוחני חדש.

אני כבר לא מזהה את עצמי עם הדג הזה, הוא מאבד עבורי כל חשיבות. חי וחי, אני מוכן לתת לו את כל הנחוץ, רק שיעזוב אותי במנוחה. ובאמת, הדג לא דורש יותר מההכרחי ביותר לקיום: אוכל, מין, משפחה, כסף, כבוד, מושכלות. את כל זה אני אספק לו, העיקר, שלא יפריע לי לפתח את החוש החדש שלי.

בחוש הזה גם כן יש חמישה סוגים של הרגשות: ראייה, שמיעה, טעם, ריח, מישוש, רק שהם נקראים אחרת: "כתר", "חכמה", "בינה", "זעיר אנפין", "מלכות". אני מקבל דרכם חמישה סוגים של רשמים, שיוצרים בתוכי את תמונת העולם הרוחני העליון.

העולם הזה נקרא "רוחני", מפני שאני תחילה מתפתח בתוכו בדרגת דומם, אחר כך בדרגת צומח (רוח), וזו הדרגה הראשונה שכבר תלויה בי.

כך אני מתחיל להתפתח מחוץ לאקווריום. הדג נשאר באקווריום, הוא יכול לחיות ויכול למות. במידה מסוימת הוא עדיין קשור עם החלק החדש שלי שחי מחוץ לאקווריום ושנקרא "נשמה". אבל העיקר, שאני כבר שחררתי את ה"נקודה שבלב" שלי שכל כך השתוקקה לפרוץ החוצה.

אני הוצאתי אותה מהרצונות הגשמיים שלי, שהיו אגואיסטיים לחלוטין, והתחלתי להתפתח מחוץ להם. עכשיו אני מתחיל להרגיש את המציאות מחוץ לאקווריום, שיותר אף אחד בעולם לא מרגיש אותה ואפילו לא משעֵר לעצמו על קיומה.

ישנם אנשים שמהרהרים על מה שהיה לפני לידתם ומה יהיה לאחר מותם. לפני הלידה שלנו, החומר שלנו היה קיים באיזו צורה אחרת, ולאחר המוות, שוב יעבור לצורה אחרת. לא הלידה, לא החיים ולא המוות, אין להם שום יחס לעולם הרוחני, כי הם עוברים בחומר של הרצון לקבל האגואיסטי. ואילו החומר של העולם העליון הוא רצון של השפעה.

מתוך התוכנית "עולמות נפגשים" 12.05.2014, שיחה על חכמת הקבלה ומדע, חלק ה'

ידיעות קודמות בנושא:
חיים באקווריום
כל היקום בתוך האדם
חיים מאחורי קירות אקוואריום

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/YQK6M

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest