דף הבית / אקטואליה / ישראל היום / דברי הנביאים על תיקון האנושות

דברי הנביאים על תיקון האנושות

התפתחות האנושות מתחלקת לשלוש תקופות:

  • התפתחות האגו,
  • תיקון,
  • השגת הרמוניה עליונה ושלום.

עד המאה ה-21 הסתיימה התקופה הראשונה והתחילה התקופה השנייה, שאותה אנחנו יכולים לעבור:

  • בדרך ההתפתחות הטבעית, כלומר בהשפעת הייסורים המאלצים להתפתח, או:
  • בדרך מהירה וקלה.

בחירת הדרך תלויה בהפצה ובשימוש בחכמת הקבלה, כלומר, בתיקון עם ישראל והמצטרפים אליו. והוא יתוקן מתוך הכרה או כתוצאה מייסורים רבים. על תקופת התיקון מסופר במקורות העתיקים הבאים:

הסיבה לגלות: הנפילה לתוך האגו

"אם לא תשמור לעשות את כל דברי התורה הזאת… והפיצך ה' בכל העמים, מקצה הארץ ועד קצה הארץ, ועבדת שם אלוהים אחרים… ובגויים ההם לא תרגיע… ונתן ה' לך שם לב רגז, וכליון עיניים ודאבון נפש. והיו חייך תלואים לך מנגד, ופחדת לילה ויומם, ולא תאמין בחייך. בבוקר תאמר מי ייתן ערב, ובערב תאמר מי ייתן בוקר, מפחד לבבך אשר תפחד, וממראה עיניך אשר תראה". (דברים כ"ח)

"והעולה על רוחכם היה לא תהיה: אשר אתם אומרים, נהיה כגויים, כמשפחות הארצות, לשרת עץ ואבן… ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה אמלוך עליכם, והוצאתי אתכם מן העמים, וקיבצתי אתכם מן הארצות אשר נפוצותם בם". (יחזקאל כ')

"מפני מה גלו? מפני שאוהבין את הממון ושונאין איש את רעהו". (תוספתא מנחות, ג')

"אמר הקב"ה, בעולם הזה, על ידי יצר הרע [האגואיזם] חלקו בריותי ונחלקו לשבעים לשון, אבל לעולם הבא, משווין כולם כתף אחד לקרוא בשמי ועובדין אותי". (מדרש תנחומא, פרשת לך לך)

סימני תקופת התיקון

"עתידים בני ישמעאל לשלוט בארץ הקדושה כשהיא ריקם מהכל זמן רב… והם יעכבו ישראל מלשוב למקומם". (זוהר, דברים, ל"ב)

"חוצפא יסגא ויוקר יאמיר, בית וועד יהיה לזנות, והגליל יחרב, וחכמות סופרים תסרח, ויראי חטא ימאסו, והאמת תהא נעדרת. נערים פני זקנים ילבינו, זקנים יעמדו מפני קטנים, בן מנוול אב, בת קמה באמה, כלה בחמותה, אויבי איש אנשי ביתו, פני הדור כפני הכלב, הבן אינו מתבייש מאביו". (סוטה מ"ט ע"ב)

"ירבו המסורות, יתמעטו התלמידים, תכלה פרוטה מן הכיס, יתייאשו מן הגאולה… כביכול אין סומך ועוזר לישראל". (סנהדרין צ"ז ע"א)

"דור שצרות רבות באות עליו כנהר". (סנהדרין צ"ח ע"א)

"תכלה מלכות הזלה מישראל". (סנהדרין צ"ח ע"א)

"תפשוט מלכות רומי הרשעה בכל העולם כולו תשעה חדשים". (יומא י' ע"א)

"כל הדור יהיו חצופים ועזי פנים, ותשתכח תורה מישראל, ואין דורש ומבקש. ומעורר לבו בתורה יהיה מבוזה וחדל אישים". (זוהר חדש, בראשית)

"הגאולה לא תהיה בפעם אחת… ובעת ההיא יגברו המלחמות והמהומות העצומות ויגיעו ימי הנחמות וההבטחות המופלאות הגדולות והנוראות". (כתבי רמב"ן, חלק שני, עמ' תקט"ז)

"וקיבצתי אתכם מן העמים, ואספתי אתכם מן הארצות אשר נפוצותם בהם, ונתתי לכם את אדמת ישראל. ובאו שמה והסירו את כל שיקוציה, ואת כל תועבותיה ממנה. ונתתי להם לב אחד, ורוח חדשה אתן בקרבכם, והסירותי לב האבן מבשרם, ונתתי להם לב בשר. למען בחוקותי ילכו, ואת משפטי ישמרו ועשו אותם, והיו לי לעם". (יחזקאל י"א)

"הנני מביא אותם מארץ צפון, וקבצתים מירכתי-ארץ… קהל גדול ישובו הנה". (ירמיהו ל"א)

"אין ירושלים נבנית עד שיתכנסו הגלויות". (מדרש תנחומא, נח)

"אימתי בונה ירושלים ה'? בזמן שנדחי ישראל יכנס". (ברכות מ"ט ע"א)

"וכיון שנבנית ירושלים, בא דוד", (מגילה י"ז ע"ב)

"באחרית השנים תבוא אל ארץ משובבת מחרב, מקובצת מעמים רבים, על הרי ישראל אשר היו לחרבה תמיד. והיא מעמים הוצאה, וישבו לבטח כולם… והתגדלתי, והתקדשתי, ונודעתי לעיני גויים רבים, וידעו כי אני ה'". (יחזקאל ל"ח)

"חכו לי, נאום ה', ליום קומי לעד. כי משפטי לאסוף גויים, לקובצי ממלכות, לשפוך עליהם זעמי, כל חרון אפי. כי באש קנאתי תיאכל כל הארץ. כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה, לקרוא כולם בשם ה', לעובדו שכם אחד". (צפניה ג')

"ואנוכי, מעשיהם ומחשבותיהם, באה לקבץ את כל הגויים והלשונות, ובאו וראו את כבודי". (ישעיהו ס"ו)

"אם ראית מלכויות מתגרות אלו באלו, צפה לרגלו של משיח". (בראשית רבה, מ"ב)

"שנה שמלך המשיח נגלה בה, כל מלכי אומות העולם מתגרים זה בזה, וכל אומות העולם מתרעשים ומתבהלים. וישראל מתרעשים ומתבהלים ואומרים להיכן נבוא ונלך". (ילקוט שמעוני, ישעיהו ס')

"אין בן דוד בא עד שתפשוט המלכות על ישראל תשעה חודשים". (סנהדרין צ"ח ע"ב)

"והרבה מן פריצי "יאהודים" יתהפכו ללכת אליהם להתגרות מלחמה עם מלך המשיח ויבואו לירושלים להילחם בו". (זוהר, שמות)

"ויבוא מלך הצפון… ויצא בחמא גדלה, להשמיד ולהחרים רבים. ויטע אהלי אפדנו בין ימים להר צבי קודש, ובא עד קצו, ואין עוזר לו. ובעת ההיא יעמוד מיכאל השר הגדול, העומד על בני עמך, והיתה עת צרה, אשר לא נהיתה מהיות גוי עד העת ההיא. ובעת ההיא ימלט עמך". (דניאל י"א-י"ב)

"והיתה עת צרה אשר לא נהיתה מהיות גוי עד העת ההיא. וכמו שהיולדת אין לה יותר עת צרה משעת הלידה, ואחר כך תהיה מיד רווחה ותאמין בחיים, כך יהיו ישראל באותה שעה ומיד להם רווח והצלה מיד אויביהם. הוי כי גדול היום ההוא מאין כמוהו! ועת צרה היא ליעקב – וממנה יושע". (מדרש דניאל י"ב, י"א)

"ובאחרית מלכותם, כהתם הפושעים, יעמוד מלך עז פנים – כינוי למלכות רומי. והנה באחרית הזעם, באפס יד ישראל, ישבר". (כתבי הרמב"ן, דף רפ"ו)

"כי ידין ה' עמו, ועל עבדיו יתנחם, כי יראה כי אזלת יד, ואפס עצור ועזוב. ואמר [האויב]: אֵי אלוהימו, צור חסיו בו? יקומו ויעזרוכם, יהי עליכם סתרה! ראו עתה, כי אני אני הוא, ואין אלוהים עמדי. אני אמית ואחיה, מחצתי ואני ארפא, ואין מידי מציל". (דברים ל"ב)

"אם אין ישראל עושים תשובה [תיקון] אינם נגאלים. ואין ישראל עושים תשובה אלא מתוך הצער, ומתוך הטלטול, ומתוך שאין להם מחיה". (פרקי דרבי אליעזר, ג')

"ואספתי את כל הגויים אל ירושלים למלחמה – ובני ישמעאל עתידים בזמן ההוא לעורר יחד עם כל עמי העולם לבוא לירושלים, שיעשו עצת שלום ביניהם ויתהפכו לישראל להשמיד, מפני שישראל הקימו להם מלכות [מדינה]. ותהא עת צרה ליעקב. אמנם לא יבואו לשבר, אלא ממנה יושע". (פירוש הרמ"ק על זוהר בראשית, קי"ט)

"אמרו ישראל לפני הקב"ה, אימתי אתה גואלנו? אמר הקב"ה, כשתעשו תשובה [תיקון] ויהי לבבכם למעלה מכוון – אני גואל אתכם". (ילקוט שמעוני, הושע, תקל"ג)

"אם אין עושין תשובה מעצמן, הקב"ה מעמיד עליהן מלך רע שגזירותיו קשות כהמן ומשתעבד בהם, ומתוך כך עושין תשובה [תיקון]". (מדרש תנחומא, בחוקותי)

"המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות דוד ליושנה לממשלה הראשונה, ובונה המקדש ומקבץ נדחי ישראל. וחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם. ושב ה' אלוקיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך מכל העמים, אשר הפיצך ה' אלוקיך שמה. אם יהיה נדחך בקצה השמים, משם יקבצך ה' אלוקיך ומשם יקחך. ואלו הדברים המפורשים בתורה הם כוללים כל הדברים שנאמרו על ידי כל הנביאים. [ומדובר] בשני המשיחים: במשיח הראשון שהוא דוד, שהושיע את ישראל מיד צריהם. ובמשיח האחרון שעומד מבניו שמושיע את ישראל [באחרית הימים]". (הרמב"ם, הלכות מלכים, י"א)

"הוי מראה ונגאלה, העיר היונה! לא שמעה בקול, לא לקחה מוסר, בה' לא בטחה, אל אלוקיה לא קרבה. משפטי – לאסוף גויים, לקבצי ממלכות, לשפוך עליהם זעמי, כל חרון אפי, כי באש קנאתי תיאכל כל הארץ. כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה, לקרא כולם בשם ה', לעבדו שכם אחד". (צפניה ג')

"הנה יום בא לה'. ואספתי את כל הגויים אל ירושלים למלחמה, ונלכדה העיר ונשסו הבתים, והנשים תישכבנה, ויצא חצי העיר בגולה, ויתר העם לא יכרת מן העיר. ויצא ה' ונלחם בגויים ההם. והיה ה' למלך על כל הארץ, ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד". (זכריה י"ד)

"לכן, הינבא בן אדם, ואמרת לגוג, כה אמר ה' אלוקים: הלוא ביום ההוא, בשבת עמי ישראל לבטח, תדע. ובאת ממקומך, מירכתי צפון, אתה ועמים רבים איתך, קהל גדול וחיל רב. ועלית על עמי ישראל, כענן לכסות הארץ. באחרית הימים תהיה, והבאותיך על ארצי, למען דעת הגויים אותי בהיקדשי בך לעיניהם, גוג! תעלה חמתי באפי. ונשפטתי איתו בדבר ובדם, וגשם שוטף ואבני אלגביש אש וגפרית, אמטיר עליו ועל אגפיו, ועל עמים רבים אשר איתו. והתגדלתי, והתקדשתי, ונודעתי לעיני גויים רבים, וידעו כי אני ה'! ואת שם קדשי אודיע בתוך עמי ישראל, ולא אחל את שם קדשי עוד, וידעו הגויים כי אני ה', קדוש בישראל!" (יחזקאל ל"ח-ל"ט)

"ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד שנאמר כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה'. ובאותו הזמן הטובה תהיה מושפעת הרבה, ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד". (הרמב"ם, הלכות מלכים, י"א-י"ב)

"אין אהבת הקב"ה נקשרת בלבו של אדם אלא בדעת, שידעהו. ועל פי הדעה תהיה האהבה, אם מעט מעט ואם הרבה הרבה. לפיכך צריך האדם ליחד עצמו להבין ולהשכיל בחכמות ותבונות המודיעים לו את קונו כפי כח שיש באדם להבין ולהשיג". (הרמב"ם, הלכות תשובה, י')

"בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים ויראה מהן חכמתו שאין לה ערך ולא קץ מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאוה תאוה גדולה לידע השם הגדול". (הרמב"ם, הלכות יסודי התורה, ב')

"ובאותו הזמן לא יהיה שם לא רעב ולא מלחמה ולא קנאה ותחרות. שהטובה תהיה מושפעת הרבה". (הרמב"ם, הלכות מלכים, י"ב)

"והיה באחרית הימים, נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים, ונישא מגבעות, ונהרו אליו כל הגויים. והלכו עמים רבים ואמרו: לכו ונעלה אל הר ה', אל בית אלוקי יעקב, ויורנו מדרכיו, ונלכה באורחותיו. כי מציון תצא תורה, ודבר ה' מירושלים. ושפט בין הגויים, והוכיח לעמים רבים. לא ישא גוי אל גוי חרב, ולא ילמדו עוד מלחמה". (ישעיהו ב')

"אותו המלך [המשיח] שיעמוד מזרע דוד, בעל חכמה יהיה יתר משלמה. ונביא גדול הוא קרוב למשה רבינו. ולפיכך ילמד כל העם ויורה אותם דרך ה'. ויבואו כל הגויים לשומעו, שנאמר, והיה באחרית הימים, נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים". (הרמב"ם, הלכות תשובה, ט')

שתי דרכים לתיקון. בחירת הדרך תלויה בבחירת עם ישראל. הבחירה הנכונה מביאה לתיקון קל ומהיר.

"אני ה' בעיתה אחישנה". (ישעיהו ס')

"זכו – אחישנה, לא זכו – בעיתה". (סנהדרין צ"ח ע"א)

"בכל זמן שישראל הם בגלות, אם הם זכאים, הקב"ה מרחם עליהם להוציאם מן הגלות, ואם אינם זכאים, מעכב אותם בגלות עד הזמן ההוא שנגזר, וכשהגיע הזמן והם אינם ראויים להגאל, הקב"ה משגיח לכבוד שמו ואינו שוכח אותם. וזכרתי את בריתי יעקב". (זוהר, אחרי מות)

"אמר הקב"ה לישראל: אע"פ שנתתי קצבה לקץ שיבוא, בין עושין תשובה בין שאין עושין תשובה – בעונתה היא באה". (מדרש שמות, כ"ה, ט"ז).

"כה אמר ה': הנני אליך, גוג, ושובבתיך, ושישאתיך, והעליתיך מירכתי צפון, והביאותיך על הרי ישראל. על הרי ישראל תיפול, אתה ועמים אשר איתך. באחרית הימים תהיה. והביאותיך על ארצי למען דעת הגויים אותי בהקדשי בך לעיניהם". (יחזקאל, ל"ח-ל"ט)

"ועתידים בני ישמעאל לעורר מלחמות חזקות בעולם ויתאספו בני אדום עליהם ויתגרו מלחמה בהם – אחת על הים, ואחת על היבשה, ואחת סמוך לירושלים, וישלטו אלה באלה, וארץ הקדושה לא תמסר לבני אדום". (זוהר, וארא, ל"ב)

"ובני ישמעאל עתידים בזמן ההוא לעורר יחד עם כל עמי העולם לבוא לירושלים, שיעשו עצת שלום ביניהם ויתהפכו לישראל להשמיד, מפני שישראל הקימו להם מלכות [מדינה]. ותהא עת צרה ליעקב. אמנם לא יבואו לשבר, אלא ממנה יושע". (פירוש הרמ"ק על זוהר בראשית, קי"ט)

"ובעת קץ, יתנגח עמו [עם מלך הצפון] מלך הנגב [הדרום], וישתער עליו מלך הצפון, ובא בארץ הצבי, וישלח ידו בארצות". (דניאל י"א)

"הנה אנוכי שם את ירושלם סף רעל לכל העמים". (זכריה י"ב)

"שא קינה על פרעה מלך מצרים, ואמרת אליו: כפיר גויים נדמית, ואתה, כתנים בימים. היה לך לרבוץ תוך יאוריך כמשפט הדגים ולא לצאת אל היבשה, ונתגאית בלבך ונדמית בעצמך לכפיר השולט ביבשה. מעתה לא תמשול גם שם [במים]". (יחזקאל ל"ב עם פירוש רש"י ומצודת דוד)

"יתעוררו אומות אדום לכבוש את הארץ ויעשו הרג רב בבני מצרים, ואז יתעוררו הישמעאלים לקחת נקמת אחיהם מיד האדומים ויהרגו בהם הרג רב ואבדון, ויחזרו האדומים שנית להלחם עם בני ישמעאל ויהרגו בם, וזה יהיה בשלוש פעמים שתהיה מלחמת גוג ומגוג באחרית הימים". (פירוש המלבי"ם על יואל ד')

"ומלחמות יתעוררו לצד צפון, ויחברו כל העמים על בת יעקב לדחותה מן העולם. עת צרה היא ליעקב, וממנה יושע". (זוהר, בראשית, קי"ט)

"ובעת קץ, יתנגח עמו [עם מלך הצפון] מלך הנגב [הדרום], וישתער עליו מלך הצפון, ובא בארץ הצבי, ורבות יכשלו. ואלה ימלטו מידו: אדום ומואב, וראשית בני עמון. וישלח ידו בארצות, וארץ מצרים לא תהיה לפליטה. ובא עד קצו, ואין עוזר לו. ובעת ההיא יעמוד מיכאל השר הגדול, העומד על בני עמך, והיתה עת צרה, אשר לא נהיתה מהיות גוי עד העת ההיא. ובעת ההיא ימלט עמך, כל הנמצא כתוב בספר [החיים]". (דניאל י"א-י"ב)

"עתידים בני ישמעאל לשלוט בארץ הקדושה כשהיא ריקם מהכל זמן רב. והם יעכבו לבני ישראל מלשוב למקומם, עד שתכלה זכות ההיא של בני ישמעאל. עתידים בני ישמעאל לעורר מלחמות חזקות בעולם, ויאספו בני אדום עליהם, ויתגרו מלחמות בהם – אחת על הים ואחת על היבשה ואחת סמוך לירושלים. וישלטו אלה באלה, וארץ הקדושה לא תמסר לבני אדום. בזמן ההוא יתעורר עם אחד מסוף העולם על רומי הרשעה ויתגר בם מלחמה שלוש ירחים. ויתאספו שמה עמים ויפלו בידיהם, עד שיאספו כל בני אדום עליה מכל קצוי ארץ, ואז יתעורר הקב"ה עליהם". (זוהר, וארא, ל"ב)

"תחילה הישועה שמונה שנים. תמלוך אדום על ישראל לא פחות מתשעה חודשים, ולא יותר על ג' שנים, יען כי ישראל לא יקחו המלכות אלא מידי אדום". (רב האי גאון)

"ישראל הם בברית הקב"ה, ואם נענש בעניות הם אינם מכחשים בו וסובלים ומצדיקין את הדין, ומפני זה, במדה זו ובזכות זו, יפדו מן הגלות". (זוהר שמואל ב', כ"ב, כ"ח)

"והסירותי את לב האבן מבשרכם, ונתתי לכם לב בשר". (יחזקאל ל"ו)

"ומלתם את ערלת לבבכם, ועורפכם לא תקשו עוד". (דברים י')

"ועל מה יש לנו להשען? על אבינו שבשמים". (סוטה מ"ט ע"ב)

"ובאותו הזמן לא יהיה שם לא רעב ולא מלחמה ולא קנאה ותחרות. שהטובה תהיה מושפעת הרבה. וכל המעדנים מצויין כעפר. ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד". (הרמב"ם, הלכות מלכים, י"ב)

ידיעות קודמות בנושא:
לשפוך את האור לעולם
תפקידם של ישראל
מעבירים את התיקון לעולם

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/oYhNk

One comment

  1. ומה כל כך יפה בכל זה? מלחמות ועוד מלחמות. האין עוד דרך אחרת לאלוקים לגלות את עצמו בעולמו?
    כל ההיסטוריה של העולם היא כמו סיוט אחד גדול שאף אחד לא מצליח להתעורר ממנו.
    ואם אכן הסיפור יגמר טוב, איך באמת אפשר לשמוח כשיודעים שכל כך הרבה סבלו כדי להגיע לזה.
    לפי כל זה אולי עדיף לחכות לאחרית הימים בשווצריה וזהו.

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest