דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / דברים היוצאים מן הלב, נכנסים אל הלב

דברים היוצאים מן הלב, נכנסים אל הלב

laitman_2010-03-17_zoar_0361_us-70.jpg

בעל הסולם, שמעתי, מאמר כ"ה "דברים היוצאים מהלב": "בזמן שהאדם שומע את הדברי תורה מרבו תיכף מסכים לדעת רבו, ומקבל על עצמו, לקיים דברי רבו בלב ונפש. אלא אח"כ כשיוצא לאויר העולם, אז הוא רואה וחומד ומתדבק ברצונות הרבים המשוטטים בעולם, אז, הוא ודעתו ולבו ורצונו, מתבטלים ברוב, כל זמן שאין בידו הכח להכריע את כל העולם לכף זכות, אז הם מכריעים אותו ומתערב ברצונותיהם. ואז, הוא כצאן לטבח יובל, ואין לו בחירה והוא מוכרח לחשוב ולרצות ולחשוק ולדרוש, את כל מה שהרבים דורשים, ואז הוא בוחר במחשבותיהם הזרות, ובתשוקות ובתאוות הנמאסות מה שהם זרים לרוח התורה, ואז אין לו שום כח שיוכל להכריע את הכלל.
אלא עצה אחד יש לו אז, שיתדבק ברבו ובספרים, שזה נקרא "מפי ספרים ומפי סופרים". ורק בהתדבקותו בהם הוא יכול לשנות אז דעתו ורצונו לטוב".

אדם שנולד וחי בעולם הזה, הגשמי, ומתפתח בסביבה שרחוקה מרוחניות כמובן לא יכול להבין כלום על הדרך הרוחנית. אפילו אם יש לו משיכה לרוחניות, הנקודה הזו שקועה בתוך הרצון האגואיסטי שלו, שאותו סובבת החברה האגואיסטית, ואין לה שום סיכוי להתפתח בצורה נכונה.

זוכה להתפתחות רוחנית, רק מי שנכנס לסביבה נכונה, שיש בה מורה וקבוצה המממשת את עצותיו. ומלבד זאת הקבוצה הזאת כמובן צריכה ללמוד לפי מקורות קבליים אמיתיים, אך זה כבר בא כתוצאה מהאופן בו הם מקבלים את הנהגתו של המורה שלהם.

לכן בסופו של דבר, התפתחות הקבוצה תלויה במורה, ברב ("רב", פירושו "גדול"). במידה שהתלמידים מסוגלים לבטל את דעתם בפני דעתו, במידה הזאת הם יתפתחו. הרי הסביבה הרוחנית מיוסדת על דעת, על מחשבה, על שיטה, על קבלת הסמכות של המורה.

תנאי הכרחי לתלמיד, הוא כל הזמן לבדוק על ידי מה ועל ידי מי נקבעת דעתו. הוא נמצא תחת השפעתם של שני כוחות וכל הזמן צריך להחליט שלדעת המורה יש כוח גדול יותר מדעת התלמיד. ואם הוא לא מרגיש כאן שום מאבק והתנגדות, אז הוא בכלל לא עושה בדיקה כזאת, אלא חושב שהכל טוב גם כך.

לפעמים התלמיד הולך נגד דעתו של המורה ונדמה לו שהוא כאילו מבין יותר טוב כיצד צריך לנהוג מנקודת מבט של הגיון ושכל. כלומר, הוא לא מבטל את עצמו. אלא ביטול פירושו שהוא הולך נגד הרצון של עצמו, נגד כל ההגיון של עצמו.

אם הוא מחזיק מעמד בהתנגדות הזו, אז הוא בוחר בדרך הרוחנית והולך בה. ואם אין כאן שום התנגדות, מאבק פנימי, אז מופיעה השאלה: ואולי הוא בכלל לא מבין שהוא כל הזמן הולך לפי דעתו עצמו, וחושב יחד עם זה שהוא מתקדם בצורה נכונה.

מתוך שיעור על מאמר מהספר "שמעתי", 25.05.2011

ידיעות קודמות בנושא:
את הרוחניות לא ניתן לבטא במילים
מדוע איני שומע את מה שהמורה אומר?
אין דרך עוקפת למעלה

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/PiLZH

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest