קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: מדוע ההתקדמות מתממשת רק בזכות החיבור, ולבד בלתי אפשרי להתקדם?
תשובתי: אנחנו מתקנים את תוצאות השבירה, איך באופן אחר אפשר להתקדם בכיוון של גמר התיקון? ההתקדמות היא שחזור של הכלי המתוקן השלם על ידי חיבור בין כל חלקיו.
אנחנו לא מכירים את הסדר המדויק של הדבקת הכלי. לכן, עליי קודם כל לאסוף את שברי הכלי שנשבר. נניח, שהיה לי גביע גדול ויפה שנשבר, ועכשיו אני רוצה להדביק אותו. אני לוקח חלק מתוך ערימת השברים, אני בוחן ובודק אותו האם הוא מתאים או לא. אני מנסה לחברו לכלי מכיוונים שונים. מתברר, שהוא לא מתאים ואני שם אותו בצד.
האם זה לא מזכיר לך את האדם שמגיע לקבוצה, מסתובב בה מספר חודשים ואולי אפילו מספר שנים ועוזב עד שמגיע תורו? זה לא אומר שעלינו להסכים עם כך, עלינו למשוך את כולם. אבל, בכל זאת, למעלה נקבע סדר מסוים.
יחד עם זאת, יש לבדוק כל אחד האם הוא מתאים או לא. כדי למצוא את החלק המתאים חייבים לבדוק מספר חלקים לא מתאימים. כמו בכל מקרה פרטי, על אף שנדמה לך שהיום אתה אותו אדם כמו אתמול, אבל אתה כבר אדם אחר. כל רגע מתחלפים בנו ה"פרצופים" הפנימיים. לכן, אנחנו עוברים מיליארדי התקשרויות שונות עם האחרים, כדי למצוא בכל אחד מהקשרים את התחום שבו אנחנו מתאימים זה לזה ויכולים להתחבר.
אם נביט דרך מיקרוסקופ בתהליכים שונים שמתרחשים בתוך התא, אולי נראה שאלה תנועות לא מסודרות, מקריות ולא מטרתיות. אבל זה לא סתם חיפוש אחר החלקים שמתאימים לי מתוך כולם. אלא ברגע שאני נתקל במישהו, אני מייד עושה בירור האם הוא מתאים לי או לא, עכשיו או אחר כך. אני מעביר את המידע הזה לכל החלקים שאני נתקל בהם ומברר את חוסר ההתאמה בינינו. בינתיים אנחנו לא יכולים להתחבר, אבל אני מעביר להם את הידיעה אודות כל יתר החלקים שבהם אני נתקלתי. זאת מערכת אינטגרלית שפועלת בכל הרמות. כך אנחנו מתקדמים לתיקון.
ברור, שלבד בלתי אפשרי להתקדם, וכי מה אתה תדביק? מה אתה יכול לעשות כחלק שבור אחד שנמצא בודד על השולחן? בינתיים אלה מצבי הכנה שבהם מתחילים "לערבב" אותך עם האחרים. לכן, במהלך ההיסטוריה, אנחנו התערבבנו יותר ויותר מדור לדור, במהירות ובאיכות, התפזרנו על פני כל כדור הארץ. הטכנולוגיות המודרניות ומערכות הקשר מאפשרות לנו להתקשר ולהשפיע אחד על השני בצורה הדדית.
בצורה כזאת אנחנו מעבירים מידע שונה מאחד לשני. אנחנו לא יודעים בדיוק איזה תהליך מתרחש. על כך נאמר "לכו ותתפרנסו זה מזה", כלומר, תתערבבו ותחליפו ביניכם סוגי מידע שונים. בינתיים, אנחנו לא יודעים מה הם ואנחנו פועלים ללא הכרה בלי השגה רוחנית.
אבל ברגע שאנחנו ניכנס לתהליך של תיקון הכרתי, אנחנו נתחיל להשיג את העולם הרוחני. במידה שאני מסוגל להשתתף בתיקון, אני נכלל בו, ובמידת השתתפותי אני מתחיל להבין ולהרגיש את העבודה של "מלכות דעולם אין סוף". ודרך זה מתגלה לי הכוח הפועל שם, כלומר הבורא. אני משתתף בעבודה הזאת כמו ילד קטן שרוצה לעזור למבוגר, אני מגיש לאבא את כלי העבודה שהוא צריך כרגע. בזכות ההשתתפות הזאת אני מתחיל להבין אותו יותר. בדיוק כך נעשית עבודתנו שנקראת "עבודת ה'", כי הבורא עושה את הכול. אבל ככל שאנחנו רוצים להשתתף, להסכים, להידבק, אנחנו מתחילים להבין ולהשיג את המתרחש. רק על ידי פעולות כאלה אנחנו נעשים דומים לו, מכירים אותו ונכנסים לדבקות עימו.
לבד, אין לאן להתקדם, אם כל התיקון הוא בהדבקת כל החלקים לגביע. לכן, הבורא מביא את האדם לקבוצה ואומר: "קח לך ותתחיל להידבק!". אבל על ידי מה אפשר להדביק בינינו? – רק על ידי מטרה משותפת, מפני ש"בו ישמח לבנו", כלומר, כולנו מכוונים למטרה שנמצאת מעל כולנו. כך אנחנו מתקדמים.
כל המחשבות והפעולות שאינן עוברות דרך החיבור בינינו, אינן שייכות לרוחניות ואינן מכוונות כלפיה. כל מחשבה הגרועה ביותר על החיבור, יותר מועילה ועדיפה על פי המחשבה הטובה ביותר שאינה מכוונת כלפי החיבור והקבוצה. לא חשוב עד כמה היא נעלה, היא אינה שייכת לרוחניות ומנותקת ממנה.
לכן, העיקר הוא להשיג רוחניות כאשר הקבוצה משפיעה עליך עד שאתה מתחיל להיות שייך לה יותר ויותר! זאת אומרת, שאתה כבר מתקדם כדי להיכנס לתוכה ולהיצמד אליה כמו עוּבָּר.
מתוך שיעור על פי מאמרו של בעל הסולם "ששים ריבוא נשמות", 29.12.2013
ידיעות קודמות בנושא:
שישים רבוא נשמות כנשמה אחת
ללא סביבה, אין התקדמות
החיים זה זרם בלתי פוסק של חיבורים
