דאגה להכרחיות

שאלה: מה זה אומר, לבקש רק על הכרחיות?

תשובתי: אם אדם דואג להשפעה לזולת, אז אין לו מה לדאוג להכרחיות, מפני שהיא תמיד תבוא ותמלא את הכלים שצריכים לקבל את ההכרחיות הזאת במידה מספקת.

אבל ישנם מצבים מיוחדים שבהם האדם צריך לבדוק את עצמו כדי לברר מהי אותה מידת ההכרחיות, איפה נמצא המילוי הזה? והוא רואה שגם מידת ההכרחיות הזאת נמצאת בכלים דהשפעה שמכוונים לבורא.

בדרגת "בינה" אדם לא מבקש הכרחיות, מפני שזה מסתדר מאליו. הוא לא צריך לדאוג לזה. מפני שדרגת "בינה", זו השפעה מוחלטת, "חפץ חסד", מצב של קטנות מצד הכלים, מצבים של "עיבור" ו"יניקה".

אבל כאשר האדם עובר למצבים יותר גדולים וגבוהים ומתחיל לעבוד עם כלים דקבלה, אז הוא חייב להפעיל ולפנות עם תפילה מיוחדת על הכרחיות כדי לברר את העבודה שלו בעל מנת להשפיע.

על אף שלו עצמו אין כל צורך בזה. אבל הוא מחליט שהוא נברא, קיים, וחייב להתקיים כדי לעבוד בעל מנת להשפיע ולשרת את הקהל, ולכן מבקש הכרחיות לעצמו.

כלומר, גם להתפלל על הכרחיות דורשת ממנו יגיעה. הוא היה מעדיף לא לעשות את זה, אבל הוא חייב לעשות את זה כחלק מהעבודה שלו. כמו למשל, הכוהן הגדול שצריך ללכת בלבוש מיוחד, על אף שהוא עצמו לא צריך אותו. אבל כדי לשרת את העָם הוא חייב לתפור לעצמו את בגדי הכהונה הטקסיים המיוחדים.

כלומר, גם הבקשה על הכרחיות דורשת מצד האדם יגיעה ואינה מורגשת כהכרחית. אבל זה חלק מהעבודה שלו והוא מבקש את זה בהתגברות.

מתוך שיעור על מאמר ל"ה מספר "שמעתי", 27.05.2014

ידיעות קודמות בנושא:
אל תקדיש לעולם הזה יותר ממה שמגיע לו
הלבוש, הוא ביטוי פנימי של האדם
תספק את ההכרחיות, תתחיל לעסוק בנשמה

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/9eqPG

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest