דאגה הדדית

מתוך הכנס בנובוסיבירסק, שיעור מס' 4

שאלה: איך נשים צריכות לעבוד על הכוונה שלהן כדי להשפיע בצורה המועילה ביותר על הגברים?

תשובה: אישה בבית היא בעלת הבית, היא מנהלת הכול, הבית הוא שלה. כך זה נהוג בעבר בכל התרבויות ובכל העמים, הגבר הוא מנהל כל מה שמחוץ לבית, והאישה בבית. והגבר מכניע את עצמו כלפיה, מפני שיודע שכך צריך להיות, כך טוב יותר, ואפילו במשהו מפחד ממנה, מוותר לה. וזה נחשב הגישה הנשית, השכל הנשי שמספק יציבות לבית.

במידה והחלק הנשי של הקבוצה הוא חזק, זה מאוד עוזר לקבוצה. הוא משכך, מבטל, מרכך את כל הבעיות שנוצרות בין הגברים.

אבל עכשיו חסר לנו לחץ מהקבוצה הנשית. נשים צריכות ללחוץ על הבעלים שלהן שלומדים בקבוצה ועל החלק הכללי הגברי של הקבוצה, לתמוך בהם, לעזור להם, לגלות כזאת התעניינות והשתתפות, שהגברים ירגישו שהם נמצאים תחת השפעה רצינית של החלק הנשי שדואג האם הם מתקדמים נכון, האם הם עושים כל מה שצריך וכו'.

בימי קדם הנשים היו שולחות את הגברים שלהם לציד, כדי שיביאו להן מזון, והנשים היו נשארות עם הילדים במערה. הגברים היו צריכים להביא להם איזו ממותה או טרף אחר. החלק הנשי היה מאוד רציני, הוא היה משפיע על הגברים, מניע אותם. ואצלנו זה חסר.

אם לדבר בכנות, אני קצת מאוכזב. הנשים שלנו פסיביות, הן לא מסוגלות להיות יותר אקטיביות. הן משתתפות בהכול בשקט, בהצנע. אבל היום כבר אין את זה. איפה שוויון הזכויות, איפה החופש? משום מה, זה לא מורגש פה. איך שמגיעים לקבלה, רואים רק את הגברים ואין לחץ מהנשים.

אני חושב שזו אחת הסיבות של ההתקדמות שלנו, שהיא לא לגמרי טובה. היינו יכולים להתקדם הרבה יותר טוב, וזה תלוי בחלק הנשי.

אישה יכולה ללחוץ על הגבר בשקט, בלי מילים, והגבר מבין את זה בצורה מאוד מדויקת, כך אנחנו בנויים. שיתוף הפעולה שלנו צריך להיות כמו במשפחה. בלי זה, שום דבר לא יצליח. החלק הנשי הוא חלק של הכלי שבאמת יכול לחייב את הגברים לעשות מעשה.

והגברים צריכים לחשוב על זה, לדאוג, ועד כמה שאפשר לתת לחלק הנשי תשומת לב: לתת להן הזמן, לדאוג למה שחסר להן בשביל להתאסף ולפעול. זה העולם שלנו, ואנחנו צריכים לצאת מתוך זה בשיתוף פעולה בינינו.

מתוך שיעור מס' 4 בכנס בנובוסיבירסק , 07.12.2012

 

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest