דף הבית / המשבר ופתרונו / דאגה, או חשבון כלכלי?

דאגה, או חשבון כלכלי?

שאלה: אנחנו רואים שאפשר להגיע לשינויים בחברה אם רוב האנשים ירצו בהם. כך למשל, נפתרה בעיית העישון. לכן, כדי לצאת מהמבוי הסתום שאליו נקלענו היום, צריך להיות רמז, סימן כלשהו. אנשים צריכים להבין את המצב, להתחבר, להגיע להרגשת קשר עם הטבע וקשר בינינו, ואיכשהו לצאת מהמצב הזה.

תשובתי: כל עוד האגו קיים בתוך האנשים, אתם לא תצליחו להביא אותם לשום דבר טוב, כי זה בכל זאת יתהפך לצד השני. אם הם לא ירוויחו מדבר אחד, הם יתחילו להרוויח על משהו אחר. יחד עם זאת, הם לעולם לא יתחשבו בצרכיו של האדם הקטן, של הצרכן.

האנשים המובילים במערכת הבריאות הגיעו למסקנה, שהעישון מזיק מפני שהוא באמת מסכן במשהו את בריאות האדם, אבל העיקר הוא, שמתבזבזים אמצעים רבים שאינם משתלמים בהמשך. לכן חשוב לנו מסע הפרסום נגד העישון, ולא מפני שזה מזיק לבריאות האדם, אלא זה מזיק לכיס שלנו. אנחנו רואים שאנחנו מפסידים מזה, לכן אנחנו נילחם נגד העישון.

אותו הדבר גם בנוגע ליתר הדברים.

אם רק אפשר היה לא להילחם נגד העישון, אלא להמציא תרופה כלשהי נגדו, ואז האדם היה מבזבז כסף על תרופות בנוסף לכסף שהוא מבזבז על הסיגריות, הם היו עושים זאת. אבל אין תרופה אוניברסלית כזאת, כי העישון פוגע בכל הגוף, ולכן התחילו להילחם בו.

לכן, דואגים קודם כל לא לאנשים, אלא עושים חשבון כלכלי מדויק.

נכון להיום, הרופא רחוק מאוד ממסירות ומהקרבה עצמית, מעולם לא היה מצב כזה בעבר. אם אנחנו לא נשנה את האנשים מן השורש, גם את הרופאים וגם את המטופלים, אנחנו לא נצליח לבנות ביניהם יחסים אחרים. עלינו לשנות את האנשים! ואז הם יבינו בעצמם, וכתוצאה מהשינוי הפנימי שלהם יבנו מערכת שונה.

מתוך שיחה על "רפואת העתיד", 07.04.2013

ידיעות קודמות בנושא:
למה אני צריך רופא?
במה "מאכילים" אותנו?
המחלה ברורה, כל העניין הוא התרופה

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest