דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / געגועים לאור האבוד

געגועים לאור האבוד

שאלה: נאמר, שהאור מתגלה בהתאם לחיסרון של האדם ולהשתוקקות שלו, בהתאם לגעגועים שלו לאור. אבל איך אנחנו יכולים להתגעגע אליו אם אנחנו לא זוכרים שום דבר מהשבירה?

תשובתי: אפשר להתגעגע גם למשהו שאף פעם לא היה לי, ולאו דווקא על מה שאבד לי. אני יכול להתגעגע לאיזה אוטו מיוחד שעולה המון כסף. כלומר כואב לי מזה שאין לי אור ואני כל הזמן מרגיש רעב, חיסרון, רצון לזה.

אפשר לפרש את זה גם כגעגועים למילוי מהעבר, כי הרי נשארו לנו "רשימות" ממנו. אנחנו לא מתעוררים לשום דבר, מבלי שיתעורר בנו "רשימו" חדש, מפני שאנחנו נמצאים במערכת סגורה של כל המציאות. היה רצון לקבל, הוא נשבר, וכל החלקים שלו התרחקו זה מזה. אבל בכל חלק ישנה שרשרת של "רשימות" שצריכה ליצור מחדש את הקשר שלו עם החלקים האחרים, עד שכולם יתחברו לכלי אחד שלם.

ודאי, שאם אנחנו מרגישים השתוקקות, צער למשהו, געגוע, אז זה אומר שכבר היה לנו את זה. כל מה שאני רק יכול לדמיין לעצמי, יש לכך איזו סיבה שנובעת מ"שבירת הכלים". אחרת, זה לא היה יכול להתגלות, לא ברגש, לא בשׂכל ואפילו לא בדמיון.

מתוך ההכנה לשיעור, 25.02.2014

ידיעות קודמות בנושא:
האור עובד ללא ימי מנוחה
פיזיקה מדויקת ולא הוקוס פוקוס
זיכרונות מהאור

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/o5nqw

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest