דף הבית / משבר עולמי / גיל המעבר

גיל המעבר

בעל הסולם, מאמר "השלום": "וכן [ההשגחה] מטפלת עמו בכל צרכיו, כמו אומנת מנוסית, לא תשכחהו רגע עד שירכוש לו חיל וכח, לצאת לאויר עולמנו. וגם אז, ההשגחה לא סרה מעליו, וכמו אם רחמניה, דואגת לו להביאהו לאוהבים נאמנים כאלו, שאפשר לבטוח עליהם, שנקראים "אבא", "אמא". והמסתכלים אמנם, מבחינת הכלכלה והכשרת הקיום, של אותה המציאות, הרי בולטים לעיניהם, אי סדרים ובלבולים גדולים, כמו שלא היה כאן שום מנהיג ושום השגחה, ואיש הישר בעיניו יעשה, וכל אחד בונה על חורבנו של חברו".

כמובן, אנחנו לא רואים את זה בטבע הדומם, וכמעט שלא רואים את זה בטבע בצומח. בטבע החי כבר רואים בצורה ברורה יותר את דאגתם של ההורים לצאצאיהם. גם הציפורים, הדגים ושאר החיות מגנים באופן אינסטינקטיבי על צאצאיהם, וככל שהמין מפותח יותר, כך הוא מטפל בצאצאים בצורה מורכבת ויסודית יותר. וכשהילדים גדלים, משחררים אותם, כדי שהם ידאגו לעצמם בעצמם.

ואצל האדם זה מתבטא בצורה חזקה עוד יותר. לא מספיק שההורים ידאגו לו במשך כמה שבועות או חודשים. כדי לרכוש עצמאות וחופש, הוא זקוק לתקופת הכנה של 20 שנה, בסביבה וחינוך מיוחדים, שכוללים את גן הילדים, בית הספר, האוניברסיטה, רכישת המקצוע ושאר האמצעים המלאכותיים שלא סופקו על ידי הטבע. רק לאחר כל זה הוא יהיה מוכן לכניסה לחברה האנושית, שתדרוש ממנו לחיות בהתאם לסטנדרטים המקובלים על כולם.

וכאן קיימת ניגודיות גדולה. עד גיל 20 האדם מקבל את כל הדרוש, לא רק מההורים, אלא גם מהסביבה, וכל העולם מסייע לגדילתו. ולאחר מכן, להיפך, העולם מתחיל לדרוש מהאדם לפעול ולדאוג בחזרה. במין האנושי הפער הזה גדול מאוד. החיות אינן מרגישות שינוי ביחס, הן פשוט ממשיכות את הדרך, ואילו אצל בני האדם היחס מתהפך. כל אחד מאיתנו עובר את רגע השבירה הזה, כשהוא הופך להיות מבוגר ומגלה שהעולם מציב בפניו דרישות ואפילו מאיים עליו.

אנחנו בכלל לא רוצים את זה. היינו מעדיפים להישאר ילדים, והיום רבים מצליחים בזה, תחת חסותם של ההורים. ובכל זאת נשאלת השאלה: למה הטבע בנה עבורנו כאלה שלבי התפתחות? מה הוא משיג בזה? מה הוא דורש מאיתנו? לְמה הוא מכין אותנו?

יכול להיות שכאשר אנחנו מגיעים לגיל 20 אנחנו פשוט לא מבינים שמעכשיו אנחנו צריכים לחיות אחרת בסביבה האנושית. יכול להיות שאם נעשה את הכול בצורה הנכונה, אז הסביבה תיראה לנו כמו "אם רחמנייה". יכול להיות שכל הבעיה היא ביחסים ההדדיים בינינו. ובמקרה כזה, הניגודיות החדה של תקופת המעבר, העוינות והתובענות הפתאומיות, יהוו בסך הכול הזמנה לתקן את היחסים שלנו עם הסובבים אותנו.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "השלום", 04.11.2011

ידיעות קודמות בנושא:
נפרדים מהילדות
האיזון שמוביל להתפתחות
ללמוד להיות בוגר

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/cw6g3

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest