גילוי בהסתרה

"וביום הקים את המשכן כסה הענן את המשכן לאהל העדת ובערב יהיה על המשכן כמראה אש עד בקר: כן יהיה תמיד הענן יכסנו ומראה אש לילה: ולפי העלות הענן מעל האהל ואחרי כן יסעו בני ישראל ובמקום אשר ישכן שם הענן שם יחנו בני ישראל: על פי ה' יסעו בני ישראל ועל פי יהוה יחנו כל ימי אשר ישכן הענן על המשכן יחנו" (בהעלותך, ט', ט"ו-י"ח).

הענן הוא תכונת ההסתרה. כדי להתקדם אל המטרה, לתכונת השפעה, אני צריך כל הזמן לדאוג שאהיה בהסתרה, כדי שהאגו שלי לא יראה שום דבר ושיהיו לי כוחות לעבוד למעלה ממנו כל הזמן. זה נקרא "אמונה למעלה מהדעת". לכן אני כל הזמן עוקב אחרי ההסתרה הזאת, שמורה לי לאן ולאיפה ואיך ללכת. יחד עם זאת, אני לא בורח מהענן כדי להתקרב אל האור, אלא להיפך, מסתתר בו מהאור.

על זה מדובר במאמרים רבים, ובפרט במאמרי הרב"ש שכמעט כולם מוקדשים לכך, איך לעלות מ"לא לשמה" (לקבל למען עצמי) ל"לשמה" (לקבל על מנת להשפיע). לאדם שרוצה להתקרב לגמר התיקון, אין מוצא אחר, אלא כל הזמן לחפש את "הענן", מפני שרק בהסתרה של הבורא אפשר להעלות את עצמך. זה נראה נוגד את השׂכל הבריא: אני מסתיר את האגו שלי ועובד למעלה ממנו למען תכונת ההשפעה למרות התחושות, הידע וההשגה שלי, למרות שהבורא יכול להתגלות לי כגדול, כעצום. אני רוצה להסתיר אותו!

אני מחפש את הענן, שבתוכו איני רואה כלום, איני שומע כלום מהעליון. במקרה כזה אני יכול להתקדם יחד עם שאר העם (נניח, יחד עם הקבוצה שלי), ורק באותו כיוון, כשאנחנו בעצמנו צריכים לבחור ולהבדיל את תכונת ההשפעה והאהבה, אבל שהיא עדיין לא גמורה. כשאנחנו מנסים לבנות אותה, אנחנו מבקשים מהעליון, כדי שהוא יעשה את זה עבורנו. וזה ללא כל הופעה של הבורא!

אבל, מצד שני, חכמת הקבלה היא גילוי של הבורא לאדם. באותה מידה שבה אנחנו יכולים להימצא בתוך הענן המכסה, אנחנו מתחילים להרגיש שהפעולה הזאת מתרחשת בתוך אור עצום, ביום. דרך הענן אנחנו מתחילים להרגיש את האור העליון, אבל רק כשממקמים את עצמנו בתוכו. ואחר כך, כשאנחנו מגיעים לגמר התיקון, הענן הזה באופן כלשהו פתאום מתאדה, ואנחנו מתחילים לתפוס את הגילוי של האור בתכונת ההשפעה והאהבה, כלומר מחוץ לנו מעלינו.

הערה: בחיי היומיום האדם אומר: "אני מחפש שמיים נקיים", ואילו אתה אומר: "אני מחפש את הענן". זה לגמרי לא מתקשר אחד עם השני.

תשובתי: לכן מכנים את הגילוי הרוחני "מגילת אסתר". מגילה זה גילוי, ואסתר מסמל "הסתרה". כאן מתגלה תכונה כפולה, גילוי בהסתרה. בעבודה הרוחנית זה קורה כל הזמן, לכן חכמת הקבלה מתקבלת בצורה כה קשה על ידי האדם, שלפי ההיגיון שלו חושב שהכול מאוד פשוט. אבל למעשה, הוא צריך לעמול זמן רב, כדי להבין את ההיגיון של העולם העליון, שכל הזמן חומק מאיתנו. וכשהגילוי מוצע לו, הוא צריך להיפך, לעצום את העיניים. לכן נאמר, שכשהבורא היה מתגלה, משה לא הביט בו, ובזכות זה זכה לגילוי מלא של הבורא.

מתוך תוכנית הטלוויזיה "סודות הספר הנצחי", 4.2.2015

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/ZcUHo

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest