"גיבור לא יינצל ברוב כוח"

לפי מחשבת הבריאה, האדם צריך ליהנות מהדבקות בבורא. זהו אותו התענוג שהבורא רצה לתת לנברא, מפני שהוא טוב ומיטיב. והנברא צריך לרצות להשיג את המצב הזה וליהנות ממנו. כלומר אני צריך לקבל הנאה ותענוג מהמצב המסוים הזה, מפני שבכך אני גורם תענוג לבעל הבית.

זה אומר שאני צריך להידבק לתכונת ההשפעה, שאותה הבורא מגלה לי עכשיו. היא צריכה להפוך לדבר הרצוי והנעים ביותר עבורי. אני צריך להתכלל בה עד שאני מאבד את עצמי לחלוטין. אך זה לא אומר שאני נעלם, אלא שעם כל העביות שלי אני סופג לתוכי את תכונת ההשפעה הזאת ונמצא בתוכה. כך שלא יישאר שום דבר מהרצון לקבל ההתחלתי שלי, וכל העביות שלו עוברת לחיזוק תכונת ההשפעה הזו, ובכך אני מגדיל אותה פי תר"ך (620).

במצב כזה, ישראל (כל העביות שלנו שהופכת להיות על מנת להשפיע), אורייתא (כל אורות התיקון, ההשפעה והמילוי, שמגיעים אלינו מהבורא) והבורא עצמו (קוב"ה), חד הוא (מתחברים לאחד).

כאשר האדם מתאר לפניו את המצב העתידי הזה ומברר מה יעזור לו להשיג אותו, המאמצים האלה נקראים "עבודת השם". ואם הם נכונים, הם בסופו של דבר מביאים את האדם לבקשה, לתפילה. כי הוא מבין שהוא יגיע לאיחוד הזה רק אם יקבל מלמעלה את כוח התיקון. "מלמעלה" זאת אומרת מאיפשהו מבחוץ, ממדרגה עליונה יותר, מתכונה עליונה יותר.

ואת עצמו הוא מרגיש תמיד כנוקבא, כמלכות, כחיסרון, שכל הזמן נמצא בבקשה ובהשתוקקות לדבקות. הוא מבין שלו עצמו אין שום כוחות לכלום, חוץ מלגלות את מצבו האמיתי ולא להסתתר ממנו.

כל ההתגברות שלנו היא על פני החסרונות שלנו. כמו שכתוב, "גיבור לא יינצל ברוב כוח", אלא הכוח שלו הוא היכולת שלו לפנות לבורא עם הבקשה. וזה באמת דבר גדול.

באגו שלנו זה יכול להיראות לנו כסימן של חולשה, אך זהו דווקא סימן לגדלות ולכוח עצום, אם האדם מגיע לבקשה ולבכי. הרי לשם כך עליו להתגבר על האגו שלו, להכניע אותו, לסדר נכון את סולם הערכים של ההשפעה והקבלה!

האדם נמצא תחת הנהגת שני כוחות: כוח הקבלה וכוח ההשפעה, ובבירור הדדי ביניהם. ולאחר כל הבירורים, הוא מבין שלרצון לקבל אין שום אפשרות לעשות משהו עם עצמו. לכן הוא מתרומם ומבקש.

גיבור נקרא מי שליבו שבור. וזה לא אומר שהוא חלש, אלא שהוא הכיר את מצבו האמיתי, והגיע להבנה עמוקה של מאזן הכוחות בטבע. הוא שמח על כך שסוף כל סוף התגלתה לו האמת, ורק על ידי הכנעת הרצון לקבל שלו והשלטת תכונת ההשפעה על תכונת הקבלה, הוא יגיע לאיחוד המיוחל: האדם (ישר א-ל) והבורא.

לפי הסימן הזה אנחנו תמיד יכולים לבדוק את מצבנו ולברר האם התקרבנו למימוש המטרה או לא. הרי המימוש שלנו בסך הכול מסתכם בבקשה, בציפייה שנקבל את התיקון, כך שתכונת ההשפעה תשלוט על תכונת הקבלה שבנו, ותסדר אותה בצורה שתאפשר לה להשתמש בתכונת הקבלה במלואה, בכוונה על מנת להשפיע.

מתוך שיעור על מאמר של בעל הסולם מהספר "שמעתי", 28.07.2011
ידיעות קודמות בנושא:
הכי קשה – זה לבקש
דרך הלב השבור
מי שליבו שבור