גיבורי המסע הרוחני

 קצת על המשמעות הפנימית של כל אחד מהגיבורים המופיעים במגילת אסתר – ובליבנו, תוך כדי המסע הרוחני.

אחשוורוש – הרגשת האדם את הבורא ככוח שלילי, מכונה "אחשוורוש". וכשהוא מורגש באדם ככוח חיובי, מכונה הבורא "מלך".

ושתי – ושתי מסמלת את המדרגה הרוחנית הקודמת, ולכן מרגע שבו מתחיל סיפור המגילה המסמל את ההתפתחות הרוחנית, ושתי אינה מופיעה יותר.

בגתן ותרש – בגתן ותרש הם שניים מיועציו של המן. מזימתם להתנקש בחיי המלך, מסמלת את ניסיונם לחבל בהתקדמות התהליך הרוחני. מרדכי הוא שמתריע על ניסיונם זה ומסכל אותו מבעוד מועד.

המן הרשע – "המן" מסמל את הטבע האגואיסטי שקיים בכל אדם. הוא נקרא "רשע" מפני שמונע את האדם מלהגיע לחיים שלמים ושלווים.

מרדכי היהודי – השם "מרדכי" בא מהביטוי הארמי "מרי דכיא", שפירושו זך ונקי. מרדכי מייצג את הרצון הזך והנקי ביותר שקיים באדם, הרצון לגילוי הבורא. "יהודי" מלשון "ייחודי", כלומר, את כל המצבים והאירועים שעובר מרדכי בדרכו, הוא מייחד לבורא. מרדכי מבין שמצבים אלה נשלחו אליו מהבורא בכדי לסייע לו להשיג את מטרתו.

אסתר המלכה – אסתר מסמלת את הקשר בין האגו של האדם לבין "המלך", כוח הנתינה. הקשר הזה נסתר מהרגשת האדם. לאחר שיתגבר האדם על הכוחות "הרעים" שיתגלו בתוכו בדרכו הרוחנית, הוא יגלה שכולם היו למעשה "עזר כנגדו", כלומר נועדו לסייע לו לגדול ולצמוח על פניהם.

זרש – היא אשתו של המן. האגו של האדם מתחלק לשני חלקים, זכרי ונקבי. "המן" מסמל את החלק הזכרי של היצר הרע, ו"זרש" מסמלת את החלק הנקבי של אותו האגו.

עשרת בני המן – כל גילוי רוחני מתגלה בעולם דרך עשר הספירות. המקובלים מסבירים לנו שהכוחות הרוחניים מתגלים באדם בתחילה בצורתם האגואיסטית, כ"עשרת בני המן" שמכונים בקבלה גם "קליפות". במהלך תיקונו הופך המקובל את "עשרת בני המן" לכוחות של נתינה.

מתוך "מילון פורים קבלי" – לקריאת המילון השלם הקליקו כאן.

לצפייה בתוכנית הטלוויזיה "כל יום פורים"

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/qRn8d

5 comments

  1. חג שמח לכולם
    עוד קצת מהאתר: http://ashlagkabbalah.info/book.htm#חגים

    פורים – חג המסמל נס של התגלות אור חכמה ואמונה בשלמות, לשם הצלת היהודים מידי המן הרשע.
    במובן רוחני מדובר על מלחמת הבחירה שבאדם: בין המן, שהוא טענות של רצון לקבל לעצמו, לבין מרדכי היהודי, המסמל רצון להשפיע נחת רוח לבורא.
    יש מצבים בהם חייבת להיות הכרעה: אם מרדכי היהודי לא ימשיך את אור החכמה, אזי לא תתגלה מטרת הבריאה, ואם ימשיך לפני שיש לו כוח לכוון על מנת להשפיע, הוא יפסיד דבקות בה', שזה נקרא מוות.
    "לך כנוס את כל היהודים וצומו עלי" – זאת אומרת שבזמן סכנת חיים על האדם לכנוס את כל כוחות האמונה ולבקש מהבורא שיעזור לו להישאר דבוק במקור החיים.
    ואז מתהפכים הדברים.

  2. פורים שמייח לרב ולמשפחתו,

    לגולשים באתר , לבני ברוך

    ולנשמת אדם הראשון כמובן

     Innocent

  3. עוד משהו קטן:

    חז"ל אמרו במסכת מגילה- "מחייב איניש לבסומיה בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי".
    לפרש זאת על פי חכמת הקבלה,
    המן נקרא זמן הירידות של האדם, שמרגיש את עצמו ארור, מרגיש שהוא מקולל.
    מרדכי זה זמן העליות של האדם, שהוא מרגיש את עצמו ברוך. כשאדם רואה שהוא מלא בתאוות גשמיות, וכשהוא רואה שהוא לא מסוגל לקבל על עצמו עול מלכות ה', לא עוזרת לו שום תחבולה והגוף שלו לא רוצה להיות עבד של הקב"ה, אז הוא רואה שהוא ארור.
    "ארור אתה מכל הבהמה והחיה אשר בשדה" -בהמות וחיות ממלאות את תפקידן, הן לא צריכות להיות יותר מאשר בהמות וחיות.
    אבל בן אדם הרי צריך להיות אדם, ואם אינו יכול להיות אדם אז הוא ארור יותר מבהמות וחיות.
    זה נקרא "ארור המן", הוא רואה שהוא משוקע בכלי קבלה, בגשמיות, והוא בבחינת ארור.

    כתוב "ארורה האדמה בעבורך", מה זאת אומרת?
    מסביר ספר הזהר – שאדמה היא מלכות שמים, השכינה הקדושה, והיא ארורה בעבורך, היא מקוללת, מפני שהיא צריכה להשפיע אור של התגלות ה' אבל "באתי ואין איש", אני באתי ואני רוצה להשפיע אבל אין איש, כולם בגדר בהמות וחיות, לא אנשים, אין לי למי להשפיע – זה נקרא "ארור המן".

    "ברוך מרדכי" אלו הזמנים של העליות. בזמן שהאדם רואה שיש לו הרגשת אלוקות, שיש לו חן דקדושה, ושבאמת הקב"ה השפיע לו אמונה, הוא רואה שכדאי למכור את כל העולם הזה בשביל להדבק בה', זהו "ברוך מרדכי".
    מרדכי, אומר האר"י הקדוש, נקרא מריא דכיא – מור דרור.
    מור הוא בושם, דכיא הוא טהור. כלומר בושם שעושה את האדם טהור, הריח של הבושם עולה מלמטה למעלה, כמו האדם שרוצה להשפיע לבורא מלמטה למעלה, וזה עושה אותו בבחינת דרור שהוא חופשי מהרצונות שלו ומהתאוות שלו. "מור עובר על כפות המנעול" אומר האר"י הקדוש – המנעול הוא בחינת נעילה. מתי ננעלים האורות, מתי ננעלים צנורות השפע? כשהאדם משוקע באהבה העצמית. אבל הארת מרדכי היתה מור שעובר על כפות המנעול, זאת אומרת היא התגברה על כל המנעולים, על כל הנעילות למיניהן שבאות מתוך הכלים דקבלה של האדם, והאירה למקומות הנמוכים ביותר גם כן.

    אם כן מה פירוש ש"אדם חייב לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי"?
    הפירוש הוא גדול מאוד. צריך להמשיך לעצמו יינה של תורה הנקרא "לבסומי בפוריא", ולהגיע למצב כמו שאומר הרבי ברוך שלום הלוי אשלג זצ"ל שלעיתים אדם חושב שהוא בזמן עליה -"ברוך מרדכי", אבל יתכן שזה זמן של ארור, כי יתכן שהקב"ה משפיע לו טעם ודעת פשוט מפני שאינו יכול להסתדר באופן אחר, ולא מפני שזהו באמת זמן של "ברוך מרדכי".
    ולעיתים אדם חושב שהוא ארור, כלומר שהוא במצב של שפלות, אך אולי זה לא כל כך ארור כי דווקא מראים לאדם את האמת ואת השפלות שלו, ועל ידי זה אדם יכול להתקדם.
    נמצא שעל ידי יינה של תורה הוא מגיע למצב שמבין שבעצם איננו יודע בין ארור המן לברוך מרדכי, כי מה שאדם חושב שברוך אולי הוא ארור, ומה שהוא חושב שארור אולי הוא ברוך.

    מרדכי אמר לאסתר ללכת לאחשורוש ולבקש, והיא אמרה: מי שלא קיבל הזמנה לבוא אינו יכול לגשת למלך.
    אם המלך לא קורא אי אפשר לבוא, "ואני לא נקראתי לבוא אל המלך זה שלושים יום".
    אסתר היא בחינת אמונה ומלכות שמים, ומרדכי ראה שאם לא ימשיכו את האור אז ישראל לא יוכלו להתגבר, ישראל זקוקים לאור דהתגלות ה' בכדי להתגבר על בחינת המן.
    ע"כ הוא דרש מאסתר שתעשה משהו שמנוגד לכל הדרך של אסתר, כי הדרך של אסתר היא שאם המלך לא קורא אז היא לא באה בעצמה למלך, בבחי' "ואני לא נקראתי לבוא אל המלך", זאת אומרת שהדרך של אסתר היא בחינת אמונה.
    אם המלך לא קורא לאדם ומשפיע לו אור אז לאדם עצמו אסור לבקש ולדרוש זאת.

    אבל מרדכי אמר: "אם החרש תחרישי בעת הזאת רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר", זאת אומרת יש כאילו שתי ברירות: ברירה אחת היא להמשיך את האור הגדול על ידי ביאה – שהאדם בעצמו על ידי אתערותא דלתתא יזום לבוא אל המלך, השאלה היא – האם מבקש את האור הזה בכדי שיכנס בכלים של תועלת עצמו.
    והברירה השניה היא – "אם החרש תחרישי … רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר", מה זאת אומרת "ממקום אחר"? הפשט הוא שאם לא יכולים להמשיך את האור צריכים ללכת לגמרי בדרך של "כי חפץ חסד", שבכלל אין שם שום אור של חכמה, של התגלות אלוקות, אלא רק ללכת בבחינת שמח בחלקו וזהו.
    אז עדיף היה שאסתר תלך ותמשיך את האור, מפני שעל ידי זה מתגלים אורות של התגלות אלוקות, וזו מטרת הבריאה, אבל אם אין ברירה אז נלך בדרך של "כי חפץ חסד הוא" וכך נינצל. אסתר קיבלה את דעתו של מרדכי ועמדה בחצר (שהיא בחינה חיצונית להיכל המלך), והמלך הושיט לה את שרביט הזהב וכו' ומפה נתגלגל העניין של ההצלה.

    אסתר מבחינת מלכות שמים אף פעם אינה מקבלת מדרגה שלימה, רק חצי מדריגה, שזה בחינת ממטה למעלה.
    וע"כ כתוב "ואני לא נקראתי לבוא אל המלך זה שלושים יום", רמז לכך שאסור לה להמשיך את אור הג"ר המכונה שלושים

  4. מתוך כתבה שראיתי היום ברשת:

    http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=544285&Action=Print

    עדלאידע: גרסת הסמים – פורים 2008במשטרה חוששים מריבוי של מסיבות טבע במהלך חג הפורים, ומשימוש מופרז בסמים אצל צעירים היוצאים לחגוג. גם במד"א מזהירים מפני ערבוב של סמים ואלכוהול 

    במשטרה חוששים כי בימי חג הפורים יתקיימו מסיבות טבע בסימן "צריכת סמים ככל יכולתך". ביומיים הקרובים תתגבר משטרת ישראל את פעילות האכיפה וההרתעה במועדונים ומסיבות ברחבי הארץ.

    רב יקר.

    מדוע הצעירים כל כך נמשכים לסמים? למסיבות האלה יחד? לפריקת עול הזאת?

    גם אני עברתי את השלב הזה של מסיבות אסיד: הרצון להתאחד עם אנשים , ללא גבול, ללא מגבלות של האגו, להיזרק, לאבד את עצמך..

    זו הצורה היחידה שאפשר כאילו "לעשות מעשה".

    למה הם כל כך נמשכים לזה?

  5. מ-י-כ-א-ל זיווג דלא פסיק

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest