דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / גדלים, אף על פי שלא רוצים

גדלים, אף על פי שלא רוצים

בעל הסולם, "השלום בעולם": "אמנם יש לדעת, שחוק ההתפתחות האמור, השפוך על כל המציאות, המבטיח להחזיר כל רע – לטוב ומועיל, הנה הוא פועל את כל פעולותיו בכח ממשלת השמים ממעל, כלומר, מבלי שאלת פיהם של בני האדם יושבי הארץ. לעומת זה, שכל וממשלה נתן השי"ת באדם, והרשהו לקבל את חוק ההתפתחות האמור, תחת רשותו וממשלתו עצמו, ובידו למהר ולזרז את תהליך ההתפתחות לפי חפצו, באופן חפשי, ובלתי תלוי לגמרי בכבלי הזמן."

נציגי הטבע הדומם, הצומח והחי אינם מסוגלים לשנות את חוק ההתפתחות, ואנחנו כן מסוגלים לעשות זאת, יכולים "לקחת אותו לידיים", כלומר להשתמש בו לזירוז הזמנים. יש לנו אפשרות לשנות מעט את פעולתו, לצאת משליטתו הבלעדית של הטבע המנוהל לפי "חוק נתן ולא יעבור" ועל ידי המאמצים שלנו להתחבר לשליטה. בזכות זה התפתחותנו תזרום, ראשית, מהר יותר, ושנית, היא תהיה יותר נעימה.

בדרך כלל, הכוח שמפתח אותנו הוא אכזרי. הוא נקרא "מכבש ההתפתחות" ומוביל אותנו קדימה רק על ידי הייסורים. הרי מטרת הרצון שלנו היא לקבל תענוג, ובאופן אידיאלי הוא שואף להנאה שאינה דורשת שום תנועה.

ההנאה שממלאה את הרצון "משתקת" אותו, משביתה אותו. אנחנו רואים זאת לפעמים על ילדים קטנים. כשאני מלא עד הסוף אני קופא, נעצר, בלי להרגיש יותר שום צורך בתנועה כלשהי. ולכן, כדי להזיז אותנו ממקומנו ולהמשיך לפתח אותנו נחוצים ייסורים ובעיות שידרבנו ויזרזו אותנו בדרך.

וכתוצאה מזה, כוח ההתפתחות נראה לנו רע ושלילי ואנחנו בורחים ממנו למקום שרואים שהוא חיובי וטוב. ואנחנו בורחים תמיד בכיוון ההפוך מזה ששם קיבלנו מכה. כך אנחנו עוברים בצורה אוטומטית את דרגות התפתחות הדומם, הצומח והחי וגם את דרגת ה"אדם", בלי להכיר ולהרגיש שמפעיל אותנו חוק שאפשר לנצל אותו.

אבל, בסופו של דבר, אנחנו מוצאים את ה"אדם" שבנו שרוצה ויכול להשפיע על המתרחש. הוא מחפש אמצעים להתפתחות ולהתקדמות עצמאית. הוא מברר מהי מטרתו, לשם מה הוא חי, הוא שואל שאלות על משמעות החיים, והכול כדי למצוא את כוח ההתפתחות, להבין את חוק ההתפתחות ולנצל אותו לטובתו, כלומר למימוש התכלית.

ובנוגע ליחס שלנו כלפי אנשים אחרים וגם כלפי הטבע החי, הצומח והדומם, עלינו להיטיב גם להם, בהתבסס על מצבנו, ולכלול גם אותם בתוך ההתפתחות הטובה שאנחנו משיגים.

לא כל האנשים מסוגלים לזרז את התהליך. הרוב פשוט זורמים עם הטבע שלהם. ואילו כאן מדובר על התפתחות, וההתפתחות תמיד מנוגדת לטבע שלנו, תמיד נגד הרצון, נגד כוח, נגד לחץ וכאב. היא תמיד מנוגדת לרצון האגואיסטי שרוצה רק להנות מהמצב הנוכחי.

"הנה הקץ המובטח לבא לישראל על פי חוק ההתפתחות ההדרגתית הנזכר, מכונה "בעתה", כלומר, הקשור בעבותות הזמן. והקץ הבטוח לישראל, על ידי שיקחו את התפתחות מדותיהם תחת ממשלת ידיהם. מכונה "אחישנה", כלומר בלתי תלוי לגמרי בזמן."

ישנה נקודה בדרך שממנה והלאה אדם מקבל דחף וצורך בהתפתחות. הוא רוצה לדעת מדוע ולשם מה הוא חי על פני כדור הארץ, ואז הוא מגיע לאמצעי שנקרא "חכמת הקבלה". האמצעי הזה מאפשר לו להתפתח בלי להיות תלוי במגבלות הזמן, ב"דרך אחישנה".

אם האדם, מסיבות אלה או אחרות, מתעצל, מתנער מההזדמנות הזאת, אז דרכו עוברת במקום כלשהו, באמצע בין "בעיתו" ל"אחישנה" שנקרא "דרך ארץ".

לכן, עלינו לחזק את הקבוצה ולעשות בינינו חשבון, עד איזו מידה אנחנו נמצאים ב"אחישנה"? למעשה, באופן אידיאלי עלינו לשלוט בה באופן מלא.

מתוך שיעור על פי המאמר "השלום בעולם", 19.06.2013

ידיעות קודמות בנושא:
הבחירה היא, באיזו צורה להתכונן לפעולה
לשפוך מעט אור על הבריאה
לזרז את תוכנית הבריאה

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest