גדֵלים לקראת הבחירה

אנחנו נולדים בתנאים מסוימים: הרצון האגואיסטי הוא הטבע שלנו, שממלא את הלב והשכל שלנו, כלומר את הרצונות והמחשבות, וגָדֵל מתוך הרשימות שקיבלנו מהלידה. את התכונות הגשמיות אנחנו מקבלים מההורים, ואת התכונות הרוחניות אנחנו מקבלים מהרשימו.

כאן מסתתרים המון פרטים, שנוכל להבין אותם רק לאחר שנתפתח ונבין מהי הנשמה, כיצד היא מתגלגלת ואלו שינויים קורים לה ממדרגה למדרגה.

ולכן, מהלידה אנחנו מקבלים "חבילה" של נתונים פנימיים וחיצוניים. אין כל טעם להתווכח עם זה. בדומה לכך, גם איננו בוחרים את הסביבה שבה אנחנו נולדים וגדלים עד לגיל הבגרות. על ידי הסביבה אנחנו מקבלים מבחוץ תוספת לתכונות שכבר ירשנו.

זה דומה להתפתחות הנשמה, שעליה לומדים ב"תלמוד עשר הספירות". בדרגת "עובר", הנשמה עוברת תקופה של "תשעה ירחי לידה", אך היא אינה משיגה את מצב הבגרות. את כל השאר היא מקבלת כבר לאחר מכן, מבחוץ, כשהיא נולדת מהעליון ונמצאת לידו.

לאחר שנולדה מהשליש האמצעי דתפארת, שנקרא "רחם" או "בטן", הנשמה עולה לשליש העליון דתפארת, שנקרא "חזה". לאחר מכן, במשך "שנתיים" של יניקה, הנשמה מקבלת את כל האורות שלא קיבלה ברחם אימה במשך תקופת "תשעת ירחי לידה". ניתן לומר, שהיניקה היא אותו העיבור, שנמשך כבר בתנאים החיצוניים.

ואחרי כל זה, מגיע שלב חדש של ההתפתחות החיצונית: השנים של החינוך, מצב הקטנות. וזה נמשך עד לבגרות, שנרכשת במלואה בגיל "20 שנה".

במשך כל השלבים האלה, הנשמה מגלה אורות וכלים, ומתפתחת בצורה מחויבת, באמצעות הסביבה שמחייבת אותה להתפתח, ללא הבחירה החופשית שלה. הבחירה, במלוא מובן המילה, מתחילה מתיקון הנשמה, מגיל "20 שנה" ומעלה.

כך המקובלים מתארים את ההתפתחות הרוחנית שלנו, שמקבילה לתהליך שאנחנו רואים בעולם הגשמי.

מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 24.02.2011

ידיעות קודמות בנושא:
שינוי הערכים
ממילים למציאות של רגשות
לידה רוחנית ולידה גשמית: קווי דמיון והבדלים