אם תענוג גדול ממלא את האדם, אז הוא כאילו נמס בו, נמצא בשליטתו המלאה, בדומה לרובוט המוכן לבצע כל מה שהתענוג הזה ידרוש ממנו ואינו יכול להתנגד.
לכל אדם קיים איזה סף של סיבולת, כלומר גבול שעד אליו הוא יכול לעמוד בפני התענוג או לסבול ייסורים. ואם התענוג או הייסורים עוברים את הסף הזה, הם יכולים לשעבד אותו באופן שלם. כי הרי האדם מסוגל להתנגד להם רק בתווך מאוד צר של רגישות, וגם זה רק כשהוא יכול איכשהו להתגונן בפניהם. ומהי ההגנה הזאת? – הוא מבין שלא כדאי לו להיכנע לפיתוי, כמו מהצד הרע, כך גם מהצד הטוב. אחרת התענוגים או הייסורים שולטים עליו באופן מלא, כי הרי אדם נברא מחומר שהבסיס והיסוד שלו זה רצון ליהנות. ולכן בוודאות גמורה, הם יכולים בקלות לעשות איתו כל מה שהם רוצים.